כז
כז מי שלא עירב כלל או שנאבד עירובו קודם שתיקן צרכי סעודת שחרית של י"ט שחל להיות בערב שבת מותר לו לבשלריט הרבה קדירותרכ לצורך יו"ט אע"פ שיודע שבודאי לא יאכל כולםרכא ויותיר מהם לשבת והוא שלא יהיה מין תבשיל אחד בשתי קדירות אלא בכל אחת ואחת מין תבשיל אחד שאינו דומה לחבירורכב ויטעום מכל תבשיל ותבשיל ביו"ט עצמורכג כמ"ש כל זה בסי' תק"גרכד (עיין שם כל ההלכות השייכות לכאן).
ואפילו אם לא בישל רק קדירה אחת לצורך יו"ט בלבד ואח"כ נמלך להניחה לשבת ולבשל אחרת ליו"ט צריך לטעום ממנה ביו"ט עצמורכה שאם לא יטעום ממנה ביו"ט נמצא שבישולו למפרע היה מיום טוב לשבת בלא עירוב תבשילין (ומכל מקום אם עבר או שכח ולא טעם ממנה ביו"ט אפילו בישל הרבה מיני קדירות קודם סעודת שחרית והיה בדעתו לטעום מכל אחת ואחת ביו"ט עצמו ואח"כ עבר או שכח ולא טעם מאומה מותר לאכלם בשבת כיון שבישולו היה בהיתררכו כמ"ש בסי' תק"גרכז עיין שם כל ההלכות השייכות לכאן לענין זה).
אבל אם לא נאבד עירובו עד לאחר שבישל או אפה לצורך יו"ט מותר לו להניח פת ותבשיל זה לשבתרכח ואין צריך לטעום ממנו מאומה ביו"ט כיון שנעשה בשעה שהיה מותר לו לאפות ולבשל מיום טוב לשבת ויאפה לו פת אחר ויבשל לו תבשיל אחר לצורך י"טרכט:
הערות
- ריט. משנה טו, ב. טור ושו"ע ס"א וסכ"א.
- רכ. ב"י ריש הסי' ד"ה ומ"ש דהיינו. שו"ע ס"א, וי"א שבסכ"א.
- רכא. כדלעיל סי' תקג ס"ו.
- רכב. ט"ז סקכ"ב.
- רכג. רבנו ירוחם נ"ד ח"ג (לג, ב). שו"ע שם.
- רכד. ס"י, וש"נ.
- רכה. כדלעיל סי' תקג סוף ס"ד וש"נ.
- רכו. ט"ז סק"כ.
- רכז. סעיף יא.
- רכח. ראב"ד פ"ו ה"ה. שו"ע סי"ח.
- רכט. מ"מ שם. שו"ע שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.