ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקכז דיני עירוב תבשילין ובו ל' סעיפים:

יז

חיפוש חדש

יז כשמערב גם לאחרים אין צריך להוסיף בשיעור התבשיל בשבילם אלא בכזית די בין לאחד בין לאלפים^קמז ומכל מקום צריך שלכולם יהיה חלק וזכות בעירוב זה שאין מערבין לאדם אלא בשלו לפיכך צריך לזכות להם את העירוב^קמח דהיינו שיגביה אדם אחר את העירוב גובה טפח^קמט מן המקום שהיה מונח עליו^קנ (שבהגבהה פחותה מטפח אינו קונה כלום^קנא) ויאמר לו זכה בעירוב זה בשביל כל אנשי העיר^קנב כלומר שהוא יהיה שלוחם וכאלו הן בעצמם הגביהו העירוב^קנג וקנו אותו בהגבהה והרי יש להם חלק וזכות בו.

לפיכך אין המערב יכול לזכות להם העירוב ע"י הגבהת עצמו שהרי העירוב הוא שלו וכשהוא מגביהו בידו לזכות בו הרי עדיין העירוב הוא שלו כמו שהיה^קנד ואין אחרים יכולים לזכות בהגבהה זו.

וכשם שאינו יכול לזכות ע"י עצמו כך אינו יכול לזכות ע"י עבדו ושפחתו הכנענים^קנה אפילו אינן סמוכים על שלחנו אלא אוכלים משלהם^קנו ולא ע"י בנו ובתו הקטנים^קנז שהן אוכלין משלו^קנח אף על פי שאינן סמוכים על שלחנו ממש^קנט ואם זיכה על ידי אחד מאלו אין מועיל כלום אפילו בדיעבד מפני שידן כידו^קס ממש.

אבל על ידי בנו ובתו הגדולים שאוכלין משלו^קסא ועל ידי בנו ובתו הקטנים שאינן אוכלים משלו^קסב וע"י אשתו שהיא אוכלת משלו^קסג יש אומרים שיכול לזכות על ידיהם מטעם שנתבאר בסי' שס"ו ויש אומרים שאינו יכול לזכות על ידי אחד מכל אלו מטעם שנתבאר שם לפיכך לכתחלה אין לזכות על ידי אחד מכל אלו אבל בדיעבד^קסד שכבר זיכה ע"י אחד מכל אלו וכבר נכנס ליל יו"ט שאי אפשר לזכות עוד יש לסמוך על דברי המקילין וכן אם אין לו אדם אחר לזכות על ידו יכול לזכות לכתחלה על ידי אחד מכל אלו^קסה.

וכל זה בבנו ובתו ואשתו אבל אחר שאוכל משלו אפילו הוא סמוך על שלחנו ממש בין שאוכל בחנם בין שאוכל בשכר כגון עבדו ושפחתו העברים יכול לזכות על ידיהן לכתחלה^קסו אפילו הן קטנים^קסז כמ"ש בסי' שס"ו^קסח ואפילו בנו הגדול אם הוא נשוי אשה יכול לזכות על ידו לכתחלה אע"פ שהוא סמוך על שלחנו ממש^קסט כמו שנתבאר שם^קע:

הערות

קמז. גמרא טז, ב. טור ושו"ע ס"ג.
קמח. שמואל בעירובין פ, א (אף בעירובי תבשילין). טור ושו"ע ס"י.
קמט. עירובין עט, ב (בשיתופי מבואות). ר"ן (ח, ב) ד"ה ומאן. שו"ע סי"א. וכדלעיל סי' שסו סי"ב וש"נ. וכ"ה בסידור.
קנ. מ"א סקי"ב. וראה לעיל שם: ואפילו אם הניחו לו על ידו המוגבהת ותלויה באויר צריך שיגביה ידו טפח.
קנא. ראה חו"מ סי' קצח ס"ב ב' דעות (טפח או ג' טפחים), ובעירובין לדברי הכל סגי בטפח (תוס' עירובין עט, ב ד"ה צריך).
קנב. לבוש סי"א. ובסידור (בכל אחד שעושה עירוב): אני מזכה לכל מי שרוצה לזכות ולסמוך על עירוב זה.
קנג. כדלעיל שם וש"נ. וראה מ"מ וציונים.
קנד. רש"י עירובין עט, ב ד"ה צריך. וכ"ה לעיל שם. וראה מ"מ וציונים.
קנה. משנה עירובין עט, ב. טור ושו"ע סי' שסו ס"י. לעיל שם סי"ג.
קנו. ב"י סי' שסו ד"ה ומ"ש ולא על ידי.
קנז. משנה שם. טור ושו"ע שם. לעיל שם.
קנח. שאז אין מועיל לב' הדעות דלקמן, ולעיל סי' שסו סי"ג.
קנט. ראה תוס' עירובין שם ד"ה וע"י אשתו (שלענין מציאתה כסמוכה על שלחנו דמיא). לעיל שם (כשמעלה לה מזונות מציאתה לבעלה). לקמן סי"ח (שבקטן אין אומרים מגו דזכי לנפשיה כו'). מ"מ וציונים.
קס. משנה שם. טור ושו"ע שם.
קסא. שזה מועיל רק לדעה הא' דלעיל שם (אף שתיקנו חכמים שמציאתם לאביהם), וש"נ.
קסב. שזה מועיל רק לדעה הב' דלעיל שם (שמציאתם לעצמם), וש"נ.
קסג. שזה מועיל רק לדעה הא' דלעיל שם, וש"נ.
קסד. ב"י ד"ה ומ"ש וקטן. רמ"א שם ס"י. לעיל שם בסוף הסעיף.
קסה. ראה גם לעיל שם סוף סי"ג.
קסו. רא"ש פ"ב סוס"י ו.
קסז. כלבו סי' נט (כב, ד).
קסח. סי"ג (אפילו קטנים, לדעה הא') וסי"ד (אף הסמוכים על שלחנו, לדעה הב'). והטעם נתבאר לקמן הל' הפקר ס"ט.
קסט. סמ"ק סי' רפב (ע' שז). הגהות אשרי עירובין פ"ז ס"ח. כלבו סי' לג (לו, א). רמ"א סי' שסו ס"י. לעיל שם סי"ד.
קע. סעיף יד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.