יד

הערות

1. קיז. רא"ש פ"ב סי' ב (חייב). טור ושו"ע ס"ז (מצוה). וכדלקמן בסמוך, שמי שאינו מניח נקרא פושע, וש"נ.
2. קיח. גמרא טז, ב (אכולא נהרדעא כו' אכולא טבריה). רא"ש שם סי' ג. טור ושו"ע שם (מצוה). וראה לקמן סט"ו (שיאמר בדין כו' ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת), וסי"ז (שצריך לזכותו לכל אנשי העיר), וס"כ (שכל ישראל ערבים זה בזה). קו"א ס"ק ג (שעכשיו הכל אומרים לנא ולכל ישראל). סדור (שכל אחד מזכה ואומר בדין כו' בעיר הזאת).
3. קיט. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
4. קכ. רש"י טו, ב ד"ה שלא היה (מחזר אחר אבדה). רא"ש שם. טור ולבוש ס"ז.
5. קכא. אור זרוע הל' יו"ט סי' שמז. רמ"א ס"ז.
6. קכב. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרפג. כלבו סי' נט (כב, ד), בשם בעלי הוראה. שו"ע שם.
7. קכג. גמרא טו, ב (כשלא הניח). טז, ב (כששכח ב' פעמים). יש"ש פ"ב סי' ו (כששוכח מחמת עצלותו כו'). מ"א סק"ו. וראה לקמן יו"ד סי' ב קו"א סוף ס"ק ה (שהשוכח ב' פעמים חזקה שהוא פושע).
8. קכד. ב"י ד"ה מצוה, בדעת הרא"ש. ט"ז סק"ט, בדעת הטור והשו"ע.
9. קכה. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
10. קכו. ראה קו"א ס"ק ב, שבעל הבית מפריש משלו ומצוה לשליח לומר בדין כו' ולברך (שספק אם יכול לברך עליו).
11. קכז. קידושין מא, ב.
12. קכח. יש"ש שם בסופו. מ"א סק"ח.
13. קכט. יש"ש שם. מ"א שם.
14. קל. אבות פ"ד מי"ג. יש"ש שם.