ג

ג בהמה שנשחטה ביום טובטז מותר לטלטל עורה מחמה לצליז אף על פי שאין עליה בשריח ומותר ליתנה במקום דריסת הרגליםיט שלא יפסד העור שאם לא נתיר לו ימנע מלשחוטכ ונמצא ממעט בשמחת יו"טכא אבל אסור להגביה העור לשוטחה על גבי יתדותכב מפני שניכר הדבר שאינו עושה אלא לצורך העור ואם נתיר לו זה יתיר לעצמו לעשות ג"כ שאר צרכי העור דהיינו מליחה ועיבודכג ולא התירו אלא ליתנה במקום דריסת הרגלים שאין ניכר שהתירו לו משום צורך העור בלבד אלא מפני שראוי לישב עליהכד:

הערות

  1. טז. משנה יא, א כבית הלל. טור ושו"ע ס"ג.
  2. יז. יש"ש פ"א סי' לא. מ"א סק"ג. והיינו אף שהוא לח ואינו ראוי לישיבה ויש לו דין מוקצה כדלקמן ס"ח.
  3. יח. משנה שם כבית הלל. טור ושו"ע שם. משא"כ כשיש עליה אבר אחד, העור בטל אצלו ואינו מוקצה, כדלעיל סי' תצח סי"ג.
  4. יט. משנה שם כבית הלל. טור ושו"ע שם.
  5. כ. עולא שם יא, ב. לבוש ס"ג.
  6. כא. לבוש שם. יש"ש שם. מ"א שם. וראה גם לעיל סי' תצז סכ"ט. לקמן סי' תקיט ס"א. וראה מ"מ וציונים.
  7. כב. מ"א סק"ג.
  8. כג. גמרא שם יא, רע"ב (לענין חלבים). מ"א שם.
  9. כד. גמרא שם ורש"י ד"ה התם. מ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.