ד

הערות

1. לד. זה שנתבאר לעיל שלצורך אוכל נפש מותר וזה שנתבאר בס"ג שאף לצורך הנאת הגוף הותר ע"י מתוך, בשניהם היינו דוקא שנהנה מגוף המלאכה ולא במכשירין.
2. לה. ר"ן (יז, ב) ד"ה ומקשו. רמב"ן שבת קכד, ב סד"ה וב"ה. ונתבאר בקו"א ס"ק ד, שכן הוא דעת רוב הפוסקים (שאם אינו נהנה מגוף המלאכה נקרא מכשירין), והכי קיי"ל.
3. לו. אזי יש לו דין מכשירין. דין מכשירי אוכל נפש יתבאר בסעיף זה, ודין מכשירי הנאת הגוף יתבאר בארוכה בקו"א ס"ק ד, ולקמן סי' תקז סוף סי"ב וסי' תקיד ס"ה.
4. לז. ביצה כח, ב.
5. לח. ר"ן שם. מ"א סי' תקא סוף סק"ג.
6. לט. כדלקמן סי' תקא ס"ב. ונתבאר לעיל קו"א ס"ק א (הטעם דקיי"ל שזה נקרא מכשירין).
7. מ. דקיי"ל שגם אז נקרא מכשירין. ונתבאר בקו"א ס"ק ד.
8. מא. שמות יב, טז. גמרא כח, ב.
9. מב. גמרא שם לרבי יהודה בברייתא שם. רש"י לג, א ד"ה והלכתא (דהכי קיי"ל). טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן סי' תקי קו"א סק"ב.
10. מג. גמרא שם. טור ורמ"א סי' תקט ס"א. לקמן שם ס"א וס"ג. וראה לקמן שם (שהיא הלכה ואין מורין כן, ודהיינו דוקא בשפוד ולא בסכין). לעיל סי' שלא ס"ז (לענין מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת, דהיינו אפילו נאנס או שעשאם ונאבדו). לקמן סי' תקי קו"א ס"ק ב (ד"ה והכי, שמכשירי אוכל נפש ביו"ט לא דמי בזה למכשירי מילה בשבת).
11. מד. מ"א שם סק"ב. וכ"ה לקמן סי' תקט ס"א וס"ג (משא"כ כשלא היה לו פנאי בערב יו"ט, כדלעיל במוסגר ובקו"א סק"ה). וראה לקמן סי' תקי קו"א סק"ב.
12. מה. שמות יב, טז.
13. מו. גמרא שם לרבי יהודה. וראה לקמן סי' תקיב ס"א.
14. מז. גמרא שם.