ג
ג זמן הקרבת העומר הוא בט"ז בניסן שנאמרלה ממחרת השבת יניפנו וגו' וקבלו חכמיםלו שזה הוא ממחרת יום טוב הראשון של פסח ומיום זה עצמו מתחילין לספור ולא מיום שלאחריולז שנאמרלח מהחל חרמש בקמה תחל לספור וגו' הא למדת שזמן הספירה הוא בזמן ראשית הקצירה דהיינו בזמן קצירת העומרלט וקצירתו הוא קודם הבאתו ולא אח"כמ.
ואי אפשר להתחיל הספירה ביום הבאתו ממש (ואין העומר קרב אלא ביום ממשמא) שנאמרמב תמימות תהיינה ואין אתה מוצא תמימות אלא כשמתחיל לספור בערב דהיינו שמתחיל הוא לספור יום הראשון בליל ט"ז קודם אור הבוקרמג והוא הדין ספירת שאר הימים שאינה אלא בלילה שמן הסתם ספירת כל הימים הם שוין.
וכל הלילה כשר לספירת העומר שאם שכח ולא ספר בתחלת הלילה ונזכר קודם שעלה עמוד השחר חייב לספורמד אבל לכתחלה מצוה מן המובחר לספור בתחלת הלילה מיד אחר תפלת ערביתמה.
וקודם שיספור בלילה צריך לברךמו כדרך שמברכין על כל המצות בין של תורה בין של דברי סופרים.
אבל אם שכח לספור בלילה ונזכר ביום יספור בלא ברכהמז לפי שיש אומריםמח שאם לא נקצר העומר בלילה קוצרין אותו ביום ולפיכך אם שכח או הזידמט ולא ספר בלילה חייב לספור ביום ולברךנ ויש חולקין על זהנא לפיכך יספור בלא ברכה שספק ברכות להקל:
הערות
- לה. ויקרא כג, יא.
- לו. ספרא אמור פרשה י. מנחות סה, ב. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ז הי"א.
- לז. ברייתא מנחות סו , א. רש"י שם ד"ה מיום.
- לח. דברים טז, ט.
- לט. רש"י עה"ת דברים שם.
- מ. רש"י מנחות שם ד"ה תלמוד לומר וד"ה קצירה וספירה בלילה.
- מא. ברייתא שם.
- מב. ויקרא כג, טו. ברייתא שם.
- מג. ראה דברי נחמיה שם.
- מד. טור ושו"ע ס"א, ממשנה מגילה כ, ב. וראה הגהת הצ"צ בסידורו (סדר ספירת העומר) דמשמע שלכתחילה יש לספור קודם חצות לילה. וראה ס' ספירת העומר (כהן) ע' נא הערה ג.
- מה. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור. וראה לקמן סט"ז וסי"ז.
- מו. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ה. טור ושו"ע שם. וראה העו"ב תתנה ע' 32.
- מז. תוס' מגילה שם ד"ה כל הלילה. מנחות שם סו, א. רא"ש פסחים פ"י סי' מא. טור ושו"ע ס"ז. וכ"ה בסידור.
- מח. משנה מנחות עא, א (שקוצר ביום).
- מט. ראה דברי נחמיה שם.
- נ. בה"ג הל' עצרת (ל, ד שסופר ביום ומברך). וראה תוס' ורא"ש שם. רמב"ם שם ה"ז והכ"ג.
- נא. משנה מגילה כ, ב. תוס' מגילה שם ומנחות שם בשם ר"ת (דהעיקר כסתמא דמגילה).
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ז׳:י״א - הטקסט מספריא
עומר זה מן השעורים היה בא ודבר זה הלכה ממשה רבינו וכיצד היה נעשה מערב יום טוב יוצאין שלוחי בית דין ועושין אותו כריכות במחובר לקרקע כדי שהיה נוח לקצור כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות כדי שיהיה נקצר בעסק גדול וקוצרין שלש סאין שעורין בשלשה אנשים ובשלש קופות ובשלשה מגלות כיון שחשכה אומר להם הקוצר לכל העומדים שם בא השמש אומרין לו הין בא השמש אומרים לו הין בא השמש אומרין לו הין מגל זה אומרין לו הין מגל זה אומרין לו הין מגל זה אומרין לו הין קופה זו אומרין לו הין קופה זו אומרין לו הין קופה זו אומרין לו הין ואם היה שבת אומר להן שבת היום אומרים לו הין שבת היום אומרין לו הין שבת היום אומרין לו הין ואחר כך אומר להן אקצור והן אומרין לו קצור אקצור והם אומרים לו קצור אקצור והם אומרים לו קצור שלש פעמים על כל דבר ודבר:וכל כך למה מפני אלו הטועים שיצאו מכלל ישראל בבית שני שהן אומרין שזה שנאמר בתורה ממחרת השבת הוא שבת בראשית ומפי השמועה למדו שאינה שבת אלא יום טוב וכן ראו תמיד הנביאים והסנהדרין בכל דור ודור שהיו מניפין את העומר בששה עשר בניסן בין בחול בין בשבת והרי נאמר בתורה ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה ונאמר ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי ואם תאמר שאותו הפסח בשבת אירע כמו שדמו הטפשים היאך תלה הכתוב היתר אכילתם לחדש בדבר שאינו העיקר ולא הסיבה רק מקרה קרה אלא מאחר שתלה הדבר במחרת הפסח הדבר ברור שמחרת הפסח היא העילה המתרת את החדש ואין משגיחין על אי זה יום הוא מימי השבוע:
רש"י על ויקרא כ״ג:י״א - הטקסט מספריא
והניף. כָּל תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לַעֲצֹר רוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לַעֲצֹר טְלָלִים רָעִים (מנחות ס"ב):
לרצנכם. אִם תַּקְרִיבוּ כְּמִשְׁפָּט זֶה יִהְיֶה לְרָצוֹן לָכֶם:
ממחרת השבת. מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית אֵי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ (ספרא; מנחות ס"ו):
והניף AND HE SHALL WAVE [THE OMER] — Every form of the root נוף used in connection with sacrifices signifies that one moves the latter about both horizontally (מוליך ומביא) and upwards and downwards (מעלה ומוריד); he moves it about horizontally to prevent (i. e. the act was symbolical of preventing) destructive winds, he moves it about upwards and downwards to keep away injurious dews (cf. Rashi on Exodus 29:24) (Menachot 62a).
לרצנכם TO BE ACCEPTED FOR YOU — If you offer it according to this precept it shall effect favourable acceptance for you.
ממחרת השבת ON THE MORROW AFTER THE DAY OF REST [THE PRIEST SHALL WAVE IT] — This must mean on the morrow of the first day of the Passover festival (on the 16th of Nisan); for if you say that it means on the morrow of the weekly Sabbath (i. e. on a Sunday) you do not know which particular Sabbath Scripture is referring to (Menachot 66a).
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ז׳:כ״ה - הטקסט מספריא
וצריך לברך בכל לילה בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר קודם שיספור מנה ולא בירך יצא ואינו חוזר ומברך:
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כב ‹ בהר ‹ שיחה א ‹ 145 שו"ע אדה"ז או"ח סתפ"ט ס"ג
תורת מנחם 1
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א שו"ע אדה"ז או"ח סתפ"ט ס"ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סא דין כמה צריך לדקדק ולכוין בקריאת שמע ז מאותו ספר מנחות עא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו מנחות דף ע"א ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר מנחות עא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת מנחות עא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סא דין כמה צריך לדקדק ולכוין בקריאת שמע מנחות עא, א

