ד
ד שעות הללו משערין אותן לפי ענין היום כגון בשנת העיבור שהיום ארוךיט נחשב כל שעה משעות הללו שעה ורביע משעות בינונית שהן כ"ד למעת לעתכ לפי שהיום דהיינו מנץ החמה עד שקיעת החמהכא הוא נחשב לעולם לי"ב שעות בין שהוא ארוך בין שהוא קצר ולפיכך אין לאכול חמץ אלא עד שליש היוםכב דהיינו ב' שעות ומחצה קודם חצות בשנת העיבור ואין למכרו לנכרי אלא עד שעה ורביע קודם חצות היום ואם לא מכרו עדייןכג ויש הפסד מרובה יש לו שהות למכרו עד שעה קודם חצות לפי שיש מי שאומרכד דב' שעות הללו שאמרו לענין חמץ דהיינו חמישית וששית משערין אותן בשעות בינוניות שהן כ"ד למעת לעת ובמקום הפסד מרובה יש לסמוך על דבריוכה.
(חמץ הנשאר ביום י"ד אסור ליתנו לעבדו ושפחתו הנכרים אם החמץ רב שאי אפשר שיאכלוהו קודם זמן איסורו בהנאה דכיון שהוא חייב במזונותיהם הרי זה כפורע חובו מאיסורי הנאהכו):
הערות
- יט. בהגהות על שו"ע הל' פסח הגיה: ארוך ט"ו שעות.
- כ. רמב"ם בפירוש המשניות לברכות פ"א מ"ב. דעה הא' ב רמ"א ס"א.
- כא. שלטי הגבורים למרדכי ברכות רמז פט אות ג. לבוש סי' רלג ס"א. מעדני יו"ט ברכות פ"א ס"י אות ט. ולענין ק"ש ראה לעיל סי' נח ס"ג וש"נ. ולענין תפלה ראה לעיל סי' פט ס"א וש"נ.
- כב. מהרי"ל הל' ערב פסח (ע' מז) בשם מהר"ש (הלכות ומנהגי מהר"ש סי' שצח אות ב). רמ"א שם.
- כג. מ"א ס"ק ג. אליה זוטא סי' תלא ס"ק ב.
- כד. תרומת הדשן סי' קכא. דרכי משה ס"ק א בשם תשובת מהר"י ברין. דעה הב' ב רמ"א שם.
- כה. ראה חי' צמח צדק רח, ב.
- כו. שו"ת ב"ח סוס"י קמג. ח"י סי' תמה ס"ק ד. עיין סי' תנ (לקמן שם סכ"ג) וצ"ע . וראה הגהות על שו"ע לסי' תנ סי"ט.
משנה ברכות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן רבי אליעזר אומר בין תכלת לכרתי וגומרה עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר עד שלש שעות. שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה:
מצוטט בעמוד אחד
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
- הוספות ‹ תיח שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ג ס"ד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.