ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח:תלא זמן בדיקת החמץ ובו י"א סעיפים:

ב

חיפוש חדש

ב ומה היא השבתה זו שאמרה תורה^יב הוא שישבית ויבער החמץ מן העולם^יג לגמרי עד ששום אדם לא יוכל עוד להנות ממנו ועל דרך שיתבאר בסי' תמ"ה^יד אבל אם רוצה לבטלו ולהפקירו אין זה מועיל כלום^טו.

במה דברים אמורים לאחר שהגיע זמן איסור^טז אכילתו והנאתו מן התורה^יז דהיינו מחצות היום י"ד ולמעלה שהאוכל או הנהנה אז מן החמץ עובר בלא תעשה^יח שנאמר^יט לא תאכל עליו חמץ כלומר על קרבן הפסח ולא בא הכתוב להזהיר שלא לאכול חמץ בשעת אכילת הפסח דהיינו בליל ט"ו שהרי כבר נאמר^כ ולא יאכל חמץ אלא בא להזהיר שלא לאכול חמץ בשעת שחיטת הפסח^כא דהיינו מחצות יום י"ד ולמעלה וקבלו חכמים^כב שאיסור חמץ בי"ד דומה לאיסורו כל ז' ימי הפסח^כג שכשם שכל ז' ימי הפסח הוא אסור אפילו בהנאה מן התורה שנאמר ולא יאכל כלומר לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה^כד אפילו של היתר דהיינו היתר הנאה שסתם הנאה באה לידי אכילה שלוקח בדמים מאכל^כה כך מחצות יום י"ד ולמעלה הוא אסור אפילו בהנאה^כו וכיון שאסור לו להנות ממנו^כז הרי אין לו שום זכות בו ואינו שלו כלל^כח ולפיכך אינו יכול לבטלו^כט ולהפקירו^ל אבל קודם שהגיע זמן איסור הנאתו יכול הוא לבטלו ולהפקירו^לא ומותר לו מן התורה להשהותו עמו בבית כל ימי הפסח שאינו עובר מן התורה בבל יראה ובל ימצא אלא על חמץ שלו^לב שלא הפקירו שנאמר^לג ולא יראה לך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים^לד ושל הפקר^לה:

הערות

יב. לשון הרמב"ם פ"ב ה"ב.
יג. תוס' ד, ב ד"ה מדאורייתא. רא"ש פ"א ס"י. סמ"ג מ"ע לט. ר"ן (א, א) ד"ה אלא. פר"ח ס"א (העיקר כדברי התוס'). וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) כא ע' תקלא ואילך.
יד. סעיף ד ואילך.
טו. גמרא ו, ב. טור ושו"ע סי' תלד ס"ב.
טז. גמרא שם.
יז. ולענין שעה ששית מד"ס – שם ז, רע"א. לקמן סי' תלג ס"ל.
יח. פסחים כח , א-ב וכרבי יהודה. רמב"ם פ"א ה"ח. מ"מ שם בשם הגאונים. רא"ש פ"ב ס"ד. טור וב"י רס"י תמג. וכ"ה לעיל קודם סי' תכט.
יט. דברים טז, ג. ברייתא שם.
כ. שמות יג, ג.
כא. רש"י שם ד"ה לא תאכל עליו.
כב. ראה סגולת אברהם ע' 189.
כג. תוס' כח, ב ד"ה וחד.
כד. שם כא , ב כחזקיה . רמב"ם פ"א ה"ב. לבוש ס"א.
כה. רש"י שם ד"ה לא יאכל. לבוש שם.
כו. ברייתא כח, רע"ב. רש"י שם.
כז. רש"י ו, א ד"ה אפילו. ב"ק כט, ב ד"ה משש שעות. רמב"ם פ"ג סוף ה"ז.
כח. ברייתא ו, ב. רש"י שם ד"ה דלאו ברשותיה. שם ע"א ד"ה אפילו. ולענין שעה ששית (מד"ס) שם דף ז , רע"א. וראה לקמן סי' תלג ס"ל. סי' תלד ס"ז וסט"ו. סי' תלה קו"א ס"ק ב. סי' תמד ס"כ. סי' תמה ס"ג. סי' תמח ס"ח. שו"ת סוף סי' יד. וראה אבני נזר או"ח סי' שטז אות ו. חקרי הלכות ח"א כב, ב. ח"ג לו, ב. ח"ד נו, ב.
כט. גמרא שם.
ל. וכן אינו יכול למכרו או ליתנו במתנה, כדלקמן סי' תמג ס"ג.
לא. בכת"י באים כאן כמה פרטים המבוארים לקמן סי' תלד ס"ז. ועוד שם: וטעם הביטול כתבו התוס' (ד, ב ד"ה מדאורייתא) ורא"ש (פ"א ס"ט) ור"ן (בריש המסכתא ד"ה ומהו) דמשום הפקר הוא כיון שביטלו אינו שלו.
לב. כדלקמן סי' תמ ס"ב וש"נ.
לג. שמות יג, ז.
לד. ברייתא ה, ב. וראה לקמן סי' תנז סי"ז.
לה. ספרי עה"פ (דברים טז, ד) ולא יראה. תוס' שם . ועי' ברא"ש פ"ק ס"ד. וראה לקו"ש חט"ז ע' 131 הערה 15. ע' 135 הערה 41. שלחן המלך ח"ב ע' לב ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.