א
תה דין היוצא חוץ לתחום ובו ט' סעיפים:
א מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנוסא להיות כבני העיר ואין לו אלא ד' אמותב מעמידת רגליו לכל רוחג (שירצהד) כמו שנתבאר בסי' שצ"ו ואע"פ שתחום זה של ד' אמות שנתנו לו חכמים כשיצא חוץ לתחום הוא מובלע בתחוך תחום אלפים שיצא ממנו אין הבלעת תחומים אלו מועלת לומר כיון שנכנס ברשות בתוך תחום שיצא ממנו שיהיה כאלו לא יצא ממנו כלל אלא א"כ יצא ממנו ברשותה כגון להציל נפשות כמו שיתבאר בסי' ת"זו והוא הדין אם יצא שלא לדעתו כגון שהוציאוהו נכרים או איזה אונס אחר מועלת הבלעת תחומין אלוז שיהיה כאלו לא יצא מתחומו מעולם ויש לו אלפים לכל רוח מהמקום ששבת בו:
הערות
- א. משנה נב , ב. טור ושו"ע ס"א.
- ב. טור ושו"ע שם.
- ג. כדיעה הב' דלעיל סי' שצו ס"ב.
- ד. כדיעה הא' דלעיל שם.
- ה. אביי מה , א. וראה רש"י שם ד"ה לדבר מצוה.
- ו. סעיף א.
- ז. רבא מד , רע"א (דהלכה כרבי אליעזר באונס, וכדלקמן ס"ד). ראב"ד הל' שבת פכ"ז הי"א. רש"י במשנה נב, א ד"ה מי שיצא. בעל המאור סוף פ"ד ד"ה והא דתנן מי שיצא. מ"א ס"ק א.
משנה תורה, הלכות שבת כ״ז:י״א - הטקסט מספריא
מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס שהד' אמות שיש לו לאדם תחלתן ממקום שהוא עומד בו. לפיכך כיון שיצא חוץ מתחומו אמה או יתר ישב במקומו ואין לו להלך אלא בתוך ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ. וכן מי שהחשיך חוץ לתחום המדינה אפילו אמה אחת הרי זה לא יכנס לה אלא מהלך ממקום שנכנס עליו השבת והוא עומד בו אלפים אמה בלבד. ואם כלתה מדתו במקצת העיר מהלך עד סוף מדתו כמו שאמרנו. היתה רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום הרי זה יכנס.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.