ג
ג מבוי שנפרץ במילואו לחצר ונפרצה החצר מצד השני לרשות הרביםכא ולא עירבו בני החצר עם המבויכב חצר מותרת אפילו פרצה של רשות הרבים היא כנגד הפרצה של מבוי והרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו אין בקיעת הרבים אוסרת בחצר רק שלא יהיו הפרצות יתירות מעשרכג.
ומפני שלא עירבה עם המבוי אינה נאסרת שאין המבוי אוסר על חצרות הפתוחות לו אלא החצרות הן שאוסרים עליו כשרגילות בו שדריסת רגליהן עליוכד.
והמבוי אסור שהחצר אוסרת עליו כיון שלא עירבה עמו ואע"פ שאינה רגילה בו שהרי עכשיו הוא שנפרץ להכה מכל מקום כיון שנפרץ במילואוכו למקום האסור לו בלי עירוב נאסר כולו מה שאין כן החצר אינה פרוצה לו במילואה אלא נשארו בו גיפופין מכאן ומכאן עודפים על המבוי שהיא רחבה ממנוכז.
וכגון שכתלי אורך המבוי נכנסין בתוך החצרכח ומופלגין שם מכתלי אורך החצר ג' טפחיםכט שאם לא כן הרי גיפופי החצר מועילים גם למבוי משום נראה מבחוץ ושוה מבפניםל כמו שנתבאר בסי' ש"סלא ואינו קרוי פרוץ במילואו ואין החצר אוסרת עליו אף אם היא רגילה בו ואף שכל חצר הרגילה במבוי אוסרת עליו כשלא עירבה עמו אע"פ שלא נפרץ לה המבוי כלל אלא היא פתוחה לו בפתח גמור מכל מקום חצר זו כיון שיש לה דרך אחרת לילך בה לרשות הרבים שלא דרך המבוי דהיינו דרך פרצתה שנפרצה לרשות הרבים כופין אותה על מדת סדום שלא תעבור בשבת דרך המבוי ותאסר עליולב:
הערות
- כא. רב עירובין ז , ב. טור ושו"ע ס"ג.
- כב. רב ששת שם. טור ושו"ע שם.
- כג. רש"י שם ד"ה כאן שעירבו. טור ושו"ע שם. ט"ז ס"ק ג. וכדלעיל סי' שסד ס"ב וש"נ. וראה חי' צ"צ רד, א.
- כד. רש"י שם ד"ה חצר מותרת.
- כה. רש"י שם ח, א ד"ה בנראה מבחוץ. תוס' שם ז, ב סוף ד"ה דאי.
- כו. רש"י שם ז, ב ד"ה כאן שעירבו. תוס' שם.
- כז. רש"י שם. מ"א ס"ק ה.
- כח. רא"ש שם פ"א ס"ח. טור ושו"ע שם.
- כט. ב"ח ד"ה ומ"ש וכגון שנכנסו. תוספת שבת ס"ק יא.
- ל. גמרא שם ח, א (למאי דסליק אדעתין מעיקרא, לדעת רב). וראה לעיל סי' שסד ס"א שמבוי הנפרץ לחצר שאינה מעורבת סגי בלחי.
- לא. סעיף ז.
- לב. תוס' שם. מ"א ס"ק ז. וכדלקמן סי' שפו ס"ט. סי' שצב ס"ז.
עירובין ז׳ ב - הטקסט מספריא
דְּאִי דְּרַב — קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב בְּתַרְתֵּי: דְּאָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לֶחָצֵר, וְנִפְרְצָה חָצֵר כְּנֶגְדּוֹ — חָצֵר מוּתֶּרֶת וּמָבוֹי אָסוּר. וְאַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּמָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה!
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא יָדַעְנָא, עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְּרָעֲוָתָא מָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה הֲוָה, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְלָא אַצְרְכֵיהּ וְלָא מִידֵּי. וְאִי קַשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב — תֶּיהְוֵי מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְלָא קַשְׁיָא מִידֵּי.
הַשְׁתָּא דַּאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, וְאָמְרִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא: אַסְבְּרָא לָךְ, כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ.
דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ בְּנֵי חָצֵר עִם בְּנֵי מָבוֹי, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ.
For if it is a ruling of Rav, the apparent contradiction between one statement of Rav and another statement of Rav poses a difficulty in two ways. The first is with regard to the fact that this alleyway opens into the public domain on two opposite sides, and the second is based on that which Rav Yirmeya bar Abba said that Rav said: If an alleyway was breached along the entire length of its back wall into a courtyard, and likewise the courtyard was breached opposite it into the public domain, it is permitted to carry in the courtyard, and it is prohibited to carry in the alleyway, since this alleyway is now open on two opposite sides to the public domain. Why should this be the ruling? In this case, let it be like an alleyway that terminates in a backyard, where Rav Yehuda ruled that nothing further is needed to permit carrying.
Rav Yosef said to Abaye: I do not know in accordance with which of his teachers Rav Yehuda issued this ruling. All I know is that there was an incident in a shepherds’ village where an alleyway terminated in a backyard, and the matter came before Rav Yehuda for a ruling, and he did not require anything to render it permitted to carry in the alleyway. And if, as you say, it is difficult if we say that he issued his ruling in the name of Rav, let it be suggested that he issued it in the name of his other teacher, Shmuel, and then there will be no difficulty.
The Gemara comments: Now that Rav Sheshet said to Rav Shmuel bar Abba, and some say that he said to Rav Yosef bar Abba: I will explain to you Rav’s statement with regard to an alleyway that was breached along the entire length of its back wall into a courtyard. One must make a distinction based on the nature of the case: Here it is referring to a case where the residents of the courtyard established an eiruv together. In that case, Rav permits carrying in the alleyway and is not concerned with the breach into the courtyard, as the courtyard and the alleyway are treated as a single domain. There it is referring to a case where the residents did not establish an eiruv together. In that case, Rav prohibits carrying in the alleyway, because the alleyway now has new residents, i.e., the residents of the courtyard, who did not participate in the eiruv, and they prevent the residents of the alleyway from carrying.
Consequently, it can be said that Rav Yehuda’s statement with regard to an alleyway that terminates in a backyard is in accordance with the opinion of Rav, as the apparent contradiction between one statement of Rav and another statement of Rav also poses no difficulty. Here, where Rav Yehuda permits carrying in an alleyway that terminates in a backyard, he is referring to a case where the residents of the courtyard and the residents of the alleyway established a joint eiruv, whereas here, where Rav prohibits carrying in an alleyway that was breached along the entire length of its back wall into a courtyard, he is referring to a case where the residents of the courtyard and the residents of the alleyway did not establish a joint eiruv.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ב פינחס שיחה א עירובין ז, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג עירובין ז, א
- שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (יח) בדיעבד עירובין ז, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה עירובין דף ז
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצג דינים הנוהגים בימי העומר עירובין דף ז
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין עירובין ז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת עירובין ז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסה דין מבוי שנפרץ עירובין ז, א-ב