כג
כג גג הבולט על מחיצות הבית בענין שאין מחיצות הבית ניכרים ונראים לעומדים על הגגקפט כשמסתכלין תחת רגליהםקצ כגון גגין שלנוקצא אין אומרים במחיצות אלו גוד אסיקקצב ולכן על גבי הגג אינו רשות היחיד אפילו הוא גבוה ורחב הרבה אלא כרמלית הוא ואם חלון פתוח לו מן הבית נעשה כולו כחורי רשות היחיד ורשות היחיד הואקצג.
וכן זיזין הבולטים מן הכותל ויש בהם ד' על ד' הם כרמליתקצד אלא אם כן חלון הבית פתוח להםקצה לפי שאף שהם גבוהים עשרה אין אומרים בהם גוד אחית מחיצה למטה עד לארץ הואיל והגדיים יכולים לבקוע תחתיהםקצו כמו שנתבאר למעלהקצז.
ויש מי שאומרקצח שגג הבולט אינו ככרמלית אלא אם כן בולט ד' טפחים לתוך רשות הרבים או כרמלית שאז בליטה זו היא כרמלית כמו זיזים הבולטים ושאר הגג הוא פרוץ במילואו לבליטה זו שמחיצות הבית אין אומרים בהם גוד אסיק להפסיק בין בליטה זו לשאר הגג הואיל ואינן ניכרות למי שעומד על הגג אבל אם אין בבליטה ד' טפחים אינה ככרמלית אלא מקום פטור ושאר הגג אע"פ שאין לו אלא מחיצות הבית ואין אומרים בהם גוד אסיקקצט מכל מקום כיון שהבית שתחתיו רשות היחיד הרי רשות היחיד עולה עד לרקיער ולא הוצרכו לומר גוד אסיק אלא בדבר שתחתיו אינו רשות היחיד גמורה בהיקף מחיצות סביבה כגון עמוד ברשות הרבים וכיוצא בהרא (אלא שכיון ששאר הגג פרוץ במילואו לבליטה שהיא מקום פטור אף הוא נעשה מקום פטור אם הבליטה היא מקום פטור מב' רוחות הגג כגון שרשות הרבים או כרמלית מהלכת מב' רוחות הבית שגג זה לא עדיף מבית שנפרץ במילואו מב' רוחותיו שאינו רשות היחיד אלא כרשות שנפרץ לורב) ויש לסמוך על דבריו להקל בדברי סופרים:
הערות
- קפט. עירובין צב, א. רש"י שם ד"ה אף גג. תוס' שם פט, א ד"ה במחיצות. רא"ש שם פ"ט ס"ב. טור ושו"ע סט"ז.
- קצ. רש"י שם פט, א ד"ה במחיצות.
- קצא. תוס' ורא"ש שם.
- קצב. רש"י תוס' ורא"ש שם. ט"ז ס"ק י.
- קצג. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. והיינו כשהחלון הוא ד' על ד', כדלקמן סי' שעד ס"ד.
- קצד. אף שהם למעלה מי'. תוס' ורא"ש שם לשיטת התלמוד שלנו. טור ושו"ע שם. וכ"ה לקמן סי' שנג ס"ב.
- קצה. תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם. והיינו כשהזיזין הם תוך ג' או י' לחלון, כדלקמן שם.
- קצו. תוס' שם. מ"א סי' שנא ס"ק ה.
- קצז. סעיף ד.
- קצח. עולת שבת ס"ק יג. מ"א סי' שעד ס"ק ה, ממשמעות התוס' שם. אליה רבה שם ס"ק ו. תוספת שבת שם ס"ק יא וכאן ס"ק לה.
- קצט. מהרש"א בתוס' שם.
- ר. הגהות מרדכי עירובין פ"ג בדעת התוס'. ר"ת בתוס' עירובין פד, ב ד"ה גג. אור זרוע סי' קפט (אבל ראה לקמן סי' שסא ס"ג). וכדלעיל ס"ט וש"נ.
- רא. וכדלעיל ס"א. וראה אנציקלופדיה תלמודית ערך גוד אסיק ציון 34.
- רב. ראה אבני נזר סי' רפט ס"ק ט.
עירובין פ״ד ב - הטקסט מספריא
תָּא שְׁמַע: שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. עָשׂוּ לָעֶלְיוֹנָה, וְלֹא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיְּעָרְבוּ!
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: בְּבָאִין בְּנֵי תַחְתּוֹנָה דֶּרֶךְ עֶלְיוֹנָה לְמַלּאוֹת.
אַבָּיֵי אָמַר: כְּגוֹן דְּקַיָּימִין בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה דַּהֲדָדֵי, וְלָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה וְלֹא עָשׂוּ לָעֶלְיוֹנָה — דַּאֲסִירִי, דְּכֵיוָן דִּבְגוֹ עֲשָׂרָה דַּהֲדָדֵי קַיָּימִין — אָסְרָן אַהֲדָדֵי,
אֶלָּא אֲפִילּוּ עָשׂוּ לָעֶלְיוֹנָה וְלֹא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּלָזֶה בְּנַחַת וְלָזֶה בְּקָשֶׁה — לִיתְּבֵיהּ לָזֶה שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בְּנַחַת, קָא מַשְׁמַע לַן: כֵּיוָן דִּבְגוֹ עֲשָׂרָה קַיָּימִין — אָסְרָן אַהֲדָדֵי.
כִּי הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: גַּג הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — צָרִיךְ סוּלָּם קָבוּעַ לְהַתִּירוֹ. סוּלָּם קָבוּעַ אִין, סוּלָּם עֲרַאי לָא. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דִּבְתוֹךְ עֲשָׂרָה דַּהֲדָדֵי קָיְימִי — אָסְרָן אַהֲדָדֵי!
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְדִילְמָא כְּשֶׁרַבִּים מְכַתְּפִין עָלָיו, בְּכוּמְתָּא וְסוּדָרָא.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל:
The Gemara attempts to cite yet another proof to resolve the dispute between Rav and Shmuel. Come and hear a mishna: If a balcony extends over a body of water, and the residents of the balcony cut out a hole in the floor and constructed a partition ten handbreadths high around the hole, water may be drawn through the hole on Shabbat. If there are two balconies of this kind, one above the other, and they erected a partition for the upper balcony but they did not erect one for the lower one, they are both prohibited from drawing water, unless they establish an eiruv between them. This mishna apparently is referring to a case where the residents of the upper balcony draw water by lowering their buckets down, whereas the residents of the lower balcony hoist their bucket to the upper one and draw water from there, i.e., one balcony draws the water by lowering and the other by throwing. The mishna rules that they are both prohibited, in accordance with the opinion of Rav and contrary to the opinion of Shmuel.
Rav Adda bar Ahava said: Here we are dealing with a case where the residents of the lower balcony go up to the upper balcony by means of a ladder to draw their water from there. Since they themselves are located in the upper balcony when they draw their water, both sets of residents gain access to their water by lowering.
Abaye said: Here we are dealing with a case, where the two balconies are situated within ten handbreadths of each other, and the tanna was speaking in the style of: There is no need. In other words, the mishna should be understood in the following manner: There is no need to say that if they erect a partition for the lower balcony but they did not erect one for the upper one, they are both prohibited to draw water. The reason is that since they are positioned within ten handbreadths of each other, they render it prohibited for one another anyway.
Rather, the halakha is the same even if they established a partition for the upper balcony and they did not establish a partition for the lower one, despite the fact that it might have entered your mind to say the following: Since for this, the residents of the upper balcony, its use is convenient, while for that lower balcony, its use is demanding, as the lower balcony can draw water only by hoisting its bucket upward, the use of the hole should therefore be granted to the one whose use is convenient. This reasoning would render the hole permitted to the upper balcony and prohibited to the lower balcony. To counter this hypothetical argument, the mishna teaches us that since the upper and lower balconies are located within ten handbreadths of each other, they render it prohibited for one another.
This is similar to a teaching that Rav Naḥman said that Shmuel said: In the case of a roof that is adjacent to a public domain, there must be a fixed ladder from the courtyard to the roof to permit the use of the roof to the residents of the courtyard. The Gemara infers: If there is a fixed ladder, yes, the residents of the courtyard may use the roof; if there is merely a temporary ladder, no, they are prohibited to use it. What is the reason for this distinction? Is it not that since the balcony and the public domain are situated within ten handbreadths of each other, the residents of both render it prohibited for one another, in accordance with the opinion of Abaye? Since the residents of the balcony are located within ten handbreadths of the public domain, the presence of people in the public domain renders the use of the roof prohibited for the inhabitants of the balcony. The only way for the members of the balcony to be permitted to use the roof is by means of a fixed ladder that has the status of a proper door.
Rav Pappa strongly objected to this argument, claiming that this proof can be refuted: But perhaps this applies only to a roof upon which many people place their hats [kumta] and shawls when they are in need of rest. Even if the people in the public domain are not situated within ten handbreadths of the roof, they can still use it conveniently if they wish to place light objects upon it on a temporary basis. If there was not a fixed ladder, the residents of the courtyard would not be permitted to use the roof, as it serves the public domain as well. Consequently, no proof can be adduced from here either. In summary, no compelling proof has been found either for Rav’s opinion or for Shmuel’s opinion.
Rav Yehuda said that Shmuel said:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת עירובין פד, ב · עירובין פט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנג דיני זיזין ברשות הרבים עירובין פד, ב · עירובין פט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ד מאותו ספר עירובין צב, א · עירובין פט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שעב דין שיתופי הדירות לעירוב א מאותו ספר עירובין צב, א · עירובין פט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה עירובין צב, א · עירובין פט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסא דין גג הסמוך לרשות הרבים א מאותו ספר עירובין פד , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסא דין גג הסמוך לרשות הרבים עירובין פד , ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א עירובין צב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש יח מאותו ספר עירובין צב , א-ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עט מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה ז מאותו ספר עירובין צב, א-ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן עט (א) מאותו ספר עירובין צב, א
- שארית יהודה חידושים על גמרא סימן ז עירובין צב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג עירובין צב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש עירובין דף צב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע עט מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה עירובין צב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנג דיני זיזין ברשות הרבים ב מאותו ספר עירובין פט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנז דיני חצר פחות מארבע אמות וביב ז מאותו ספר עירובין פט, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמח (ב) מאותו ספר עירובין פט, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שנה (א) מאותו ספר עירובין פט, ב
- דובר שלום מדריגות - אם הם מחיצה לשבת עירובין פט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת עירובין פט , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא עירובין פט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנז דיני חצר פחות מארבע אמות וביב עירובין פט, א