יב
יב מי שאינו שותה יין מחמת נדר יכול לקדש עליו (ב) וישתו אחרים המסובין עמופא ואם אין עמו אחרים יקדש על הפת ולא על היין או ישמע קידוש מאחרים שמקדשים על הייןפב אבל מי שאינו שותה יין מחמת ששונאו יש לו לדחוק את עצמו לשתות ממנופג בקידוש של לילה ולא יקדש על הפת מטעם שנתבארפד או ישמע מאחרים המקדשים על הייןפה:
הערות
- פא. דרכי משה ס"ק ג. רמ"א ס"ט (וכדעה הא' דלעיל סי' רעא סכ"ה). וראה קו"א ס"ק א הטעם שיכול להוציאו בברכת היין אף שיודע לברך בעצמו. וראה תהלה לדוד סי' קצ סק"א. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 157.
- פב. רמ"א שם. וראה לקמן סי' תעב (יקח יין צמוקים).
- פג. מ"א ס"ק ט. וראה לקמן סי' תעב סכ"א.
- פד. סעיף יא.
- פה. ראה סי' תעב סכ"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.