יא
יא ויש מפרשיםקל שפת הבאה בכיסנין היא פת שנילושה בדבש או בחלב וחמאהקלא או בשומןקלב או בשמן (ג) או במי ביציםקלג או במי פירותקלד וייןקלה או בשאר משקיןקלו חוץ ממים ואפילו (ד) עירב בה מעט מים אם הרוב הוא משאר משקין מברכין עליו בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין ג'קלז ואע"פ שכל המשקין אין מוציאין העיסה שנלושה בהם מתורת לחםקלח לענין חלהקלט מכל מקום אין דרך בני אדם לקבוע סעודה אלא על פת שנלושה במיםקמ לפיכך אין בה חשיבות לחם גמור לברך המוציא וברכת המזון אלא א"כ אוכל שיעור שרוב בני אדם קובעים עליוקמא וכן אם עירב בה תבלין הרבהקמב יותר ממיםקמג אע"פ שנלושה במים לבד ואפי' אם עירב בה תבלין ודבש יותר מקמח שכמעט הדבש והתבלין הם עיקרקמד והקמח הוא לדבקם ולהקפותם אין הקמח טפל אצלם לברך עליהם ברכה הראויה להם לפי שמלבד מה שהקמח מדבק ומקפה התערובת הוא מכשירו ומתקנו ג"כ לאכילה ומן הסתם ניתן הקמח בתערובות זה על דעת שניהם לדבק ולהכשיר וכיון שהוא מין דגן הוא חשוב ואינו בטל בתערובת כל שבא ג"כ להכשירו לאכילה ולכן מברכין על תערובת זו בורא מיני מזונותקמה ואם אכל שיעור קביעות סעודה מברך ברכת המזון על תערובת זהקמו (כמו שמברכין ברכת המזון על תערובת קמח תבואה בקמח קטניות שעשה מהם פת אם יש בתערובת כזית בכדי אכילת פרס קמח תבואהקמז כמו שיתבאר לקמןקמח) אבל עיסה שנילושה במים ועירב בה מעט דבש ותבלין אע"פ שטעם הדבש ותבלין נרגש בעיסה אין מברכין עליה בורא מיני מזונות אלא המוציא וברכת המזון כיון שהרוב מיםקמט וכן במעט חלב וחמאה ושמן ושומן ושאר משקין ומי פירות ועל כן יפה עושים שאופין עוגות (שקורין שמאל"ץ קוכ"ן) ללחם משנה כי אין שם רק מעט שומןקנ:
הערות
- קל. רמב"ם פ"ג מהל' ברכות ה"ט. שו"ע ס"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח ה"ד. סדר ברה"נ פ"ב ה"ז.
- קלא. ב"ח סד"ה ומ"ש והוא פת. ט"ז סק"ז. וראה גם לעיל סי' קנח ס"ט.
- קלב. ב"ח וט"ז שם.
- קלג. שבלי לקט סי' קמט ו עי' בקו"א סק"ג.
- קלד. כסף משנה פ"ג מהל' ברכות ה"ט. ב"י ד"ה ומה שפירש רבנו. שו"ע שם. ט"ז סק"ו.
- קלה. מ"א סקט"ז.
- קלו. ב"י שם.
- קלז. ט"ז סק"ז. ו ע' בקו"א סק"ד. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ שם.
- קלח. מ"א סקט"ז.
- קלט. ראה חלה פ"ב מ"ב. רמב"ם הל' בכורים פ"ו הי"ב.
- קמ. ובסדר ברה"נ שם ה"ז כתב: כי רוב בני אדם כוססין ממנה מעט ואין קובעין סעודה אלא על פת שנילושה במים לבדה.
- קמא. ב"י שם. כסף משנה שם.
- קמב. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- קמג. ט"ז סק"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם כתב שעירב בה תבלין בלישתה עד שאין דרך רוב בני אדם לאכול ממנה הרבה ולקבוע סעודה עליה מפני רבוי התבלין.
- קמד. רש"ל הגהות לשערי דורא שלו א אות ו (וראה העו"ב תשצא ע' 57). ב"ח סוף ד"ה ומ"ש והוא פת. מ"א סקי"ח. ט"ז שם. רמ"א ס"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ שם ה"ט כתב שבעל נפש לא יקל אלא כשהדבש יותר מהקמח, כהכרעת הב"ח ומ"א הנ"ל. וראה דרכי החיים (ברכת במכל מקום ח"א סק"ב).
- קמה. פר"ח ביו"ד סי' קיב סקי"ז (על רמ"א ס"ו). וכ"ה בב"י בשם רשב"א ברכות לו, ב ד"ה דובשא רס"י רח ד"ה ומ"ש רבינו הלכך דלא כט"ז שם ס"ק ד שהצריך רוב קמח. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ובפ"ג ה"ב. סדר ברה"נ שם ה"ט ובפ"ג ה"ב.
- קמו. כן דעת רמ"א שם. רש"ל שם. וב"ח שם. ומ"א שם שכתבו שיש לזה דין כסנין. דלא כפר"ח שם.
- קמז. אבודרהם הל' ברכות שער א (ע' שיד) בשם רבינו יונה. שו"ע סי' רח ס"ט. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ב ה"ג. סדר ברה"נ פ"ח ה"ג. וראה לוח ברה"נ פ"ח ה"ד שכ"ה אף לגבי פת שנילושה בדבש שאכל שיעור קביעות סעודה. וכ"מ כאן.
- קמח. סי' רח, אבל סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה לוח וסדר ברה"נ שם.
- קמט. רמ"א שם. ט"ז שם. מ"א סקט"ז.
- קנ. ט"ז שם. וראה גם לקמן סכ"ג.
משנה חלה ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ. חייבת במעשרות ובשביעית. אמר ר' יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת. עיסה שנילושה במי פירות. חייבת בחלה. ונאכלת בידים מסואבות:
משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ו׳:י״ב - הטקסט מספריא
עיסה שנילושה ביין או שמן או דבש או מים רותחים או שנתן לתוכה תבלין או הרתיח המים והשליך הקמח לתוכו ולשו אם אפאה בין בתנור בין בקרקע בין על המחבת והמרחשת בין שהדביק את הבצק במחבת ובמרחשת ואחר כך הרתיחן באש מלמטה עד שנאפת הפת בין שהרתיחה ואח"כ הדביק הבצק כל אלו חייבין בחלה אבל העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד או לבשלה בקדרה הרי היא פטורה מן החלה שאין מעשה חמה לחם בין שלשה במים בין שלשה בשאר משקין וכן קלי שלשין אותו במים או בדבש ואוכלין אותו בלא אפייה פטור שאין חייבת אלא עיסה שסופה להאפות לחם למאכל אדם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.