יא
יא וכל זה כשנוטל ידו אחת או שתיהן כל אחת בפני עצמה אבל אם מצרף ידיו זו לזו ונוטל שתיהן כאחת הרי הן נחשבות כיד אחת לגמרי ואינן מטמאות זו את זו בנגיעתן זו במים טמאים שעליהן משטיפה הראשונהפו ויכול לשפשפן זו בזופז.
ונכון הדבר לשפשפן מיד אחר שטיפה הראשונה כדי לרחוץ יפה הזיעה קודם שיתן עליהם מים שניים לטהרןפח לפיכך כל הנוטל ידיו מרביעית או ישפוך לו אחר עליהן או יאחז הכלי בראשי אצבעותיו כדי שיטול ב' ידיו כאחת וישפשפם מיד אחר שטיפה הראשונהפט שאם יטול כל אחת בפני עצמה יש לחוש שמא תיגע יד בחברתה קודם שיתן מים שניים על שתיהן אבל אם נוטל כל יד מרביעית אין צריך לחוש לזהצ.
ואפי' ד' וה' שהניחו ידיהן זו בצד זו או זו על גבי זו כיד אחת חשובות ואינן מטמאות זו את זו כמו שנתבאר בסי' ק"סצא:
הערות
- פו. רמב"ם הל' מקוואות פי"א ה"ו ובפירוש המשנה ידים פ"ב מ"ג. רא"ש ו ר"[ש] ידים שם. שו"ע ס"ה.
- פז. לבוש ס"ה. וראה גם לקמן סי' קסה ס"א.
- פח. ראב"ד בתמים דעים סוף סי' סו. רשב"א . ב"י . מ"א ס"ק ח.
- פט. רא"ש פ"ח סי"ח. שו"ע ס"ד.
- צ. ט"ז ס"ק ו.
- צא. סעיף יז.
משנה תורה, הלכות מקואות י״א:ו׳ - הטקסט מספריא
נטל שתי ידיו משטיפה אחת הרי אלו טהורין ואין אומרין הרי זה כנוטל ידו אחת במים שירדו מעל ידו השנייה אפילו ארבעה או חמשה זה בצד זה או זה על גב זה ובלבד שירפו שיבואו בהן המים:
משנה ידים ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
הידים מיטמאות. ומיטהרות. עד הפרק. כיצד נטל את הראשונים עד הפרק. ואת השניים חוץ לפרק. וחזרו ליד. טהורה. נטל את הראשונים ואת השניים. חוץ לפרק. וחזרו ליד. טמאה. נטל את הראשונים לידו אחת. ונמלך. ונטל את השניים לשתי ידיו. טמאות. נטל את הראשונים לשתי ידיו ונמלך ונטל את השניים לידו אחת. ידו טהורה. נטל לידו אחת. ושפשפה בחברתה. טמאה. בראשו או בכותל טהורה. נוטלין ארבעה וחמשה. זה בצד זה. או זה על גבי זה. ובלבד שירפו. שיבואו בהם המים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.