ו
ו לפיכךכה מגופה של חבית שיש בה בית קיבול רביעית אין נוטלין ממנהכו מפני שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכתכז ואם הרחיבה מלמטה עד שהיא מקבלת רביעית כשהיא יושבת שלא מסומכת נוטלין ממנהכח ואף על פי שמתחלתה לא נעשית לקבלה אלא לכיסויכט הואיל ועכשיו היא מתוקנת גם לקבלהל אבל כל כיסוי שלא תיקנו לקבלה אע"פ שיכול לקבל כשהוא יושב שלא מסומך כגון כיסוי כוסות ודומיהן אין נוטלין מהןלא ויש מקיליןלב בכל כיסויי הכלים לומר שהם חשובים עשויים לקבלה הואיל ורגילים לפעמים ליתן לתוכם מעט משקהלג ואפי' כיסוי שאינה יכולה לישב שלא מסומך מפני החדוד שבתחתיתו כגון כיסוי קדרה וכיוצא בה רגילים לפעמים (להזמינולד) להפכו על פי הקדירה ולתת לתוכו מעט רוטבלה ולפיכך נוטלין ממנו לידים אם יכול לישב שלא מסומך אע"פ שלא תיקנו לקבלה כגון שנשבר החידוד מאליו ויש להחמיר כסברא הראשונה:
הערות
- כה. טור ושו"ע ס"ג.
- כו. משנה פ"ק דידים מ"ב.
- כז. תוס' חולין קז, א ד"ה מגופת. טור ושו"ע שם.
- כח. חולין קז , א לפי' התוס' שם.
- כט. שמטעם זה אין נט"י במגופה של חבית לשיטת הר"ש ופי' הרא"ש (ידים פ"א מ"ב) ופי' הא' בתורת הבית הארוך בית ו שער ג. וגם לשיטת התוס' דלעיל סוברים טעם זה, דמשום הכי לא דמי לכלי שמתחלה תקנוהו כך דלקמן ס"ט (ב"י ד"ה כלי שתחלת).
- ל. פירוש הרא"ש שם. ב"י שם (צריכה תיקון). ב"ח סוף ד"ה שבר כלי (וצריך תיקון).
- לא. ר"ש שם. רשב"א בפי' הא' בתורת הבית שם. וכדעה זו פסק בסדר נט"י לסעודה סי"ד. ושם: ואפילו אם רגילין ליתן לתוכן מעט משקה לפרקים (מ"א ס"ק ה).
- לב. משמעות התוס' חולין שם. פי' הב' בתורת הבית שם. ב"י סוף ד"ה שבר כלי, ממשמעות כמה פוסקים.
- לג. ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק ה. וכדלקמן ס"ח בכובעים של לבדים, וש"נ.
- לד. למעוטי כובעים של לבדים, שאין מזמינים אותם, כדלקמן ס"ח (וגם שם כתבו רבינו בין חצעי עיגול, ככל ההלכות שמסתפק בהן).
- לה. כלים פ"ב מ"ה. מ"א שם.
משנה ידים א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בכל הכלים נותנין לידים. אפילו בכלי גללים. בכלי אבנים. בכלי אדמה. אין נותנין לידים. לא בדפנות הכלים. ולא בשולי המחץ. ולא במגופת החבית. ולא יתן לחבירו בחפניו. מפני שאין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת ואין נותנים לידים אלא בכלי. ואין מצילין בצמיד פתיל אלא כלים. שאין מצילין מיד כלי חרש אלא כלים:
משנה כלים ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
כסוי כדי יין. וכדי שמן וכסוי חביות ניירות. טהורין. ואם התקינו לתשמיש טמאים. כסוי הלפס. בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד. טהור. אם אינו נקוב. ואין לו חדוד. טמא. מפני שהיא מסננת לתוכו את הירק. רבי אליעזר בר צדוק אומר מפני שהיא הופכת עליו את הרונקי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

