ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנט באיזה כלי נוטלין לידים וכיצד יבאו המים לידיו ובו כ"ה סעיפים:

ה

חיפוש חדש

ה אבל אם אינו מחזיק רביעית מהנקב ולמטה אע"פ שיכול לקבל רביעית כשיטנו על צדו^יז כגון שתיקן והרחיב מקום מושבו שלא ישפכו ממנו מים כשיטהו על צדו^יח וכן חבית שנחלקה לארכה שהיא מקבלת על דופנה כשהיא שוכבת בלי שיסמכוה בדבר אחר אין נוטלין ממנה לידים^יט לפי שכל כלי שאינו יכול לקבל כשהוא יושב על שוליו אלא כשמטהו על דפנו אינו נקרא כלי אלא שבר כלי הואיל ואין משתמשין בו כשהוא יושב על שוליו^כ ויש מקילין^כא בכל שבר כלי שיכול לקבל רביעית בלי שיסמכוהו בדבר אחר ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים.

אבל אם אינו יכול לקבל רביעית אלא ע"י סמיכה לדברי הכל אין נוטלין ממנו^כב אפילו הוא שלם^כג אם מתחילתו נעשה לקבל שלא ע"י סמיכה ואח"כ נפחת קצת במקום מושבו שאין בו נקב^כד:

הערות

יז. תוספתא ידים פ"א ה"ד, לפירוש הב"י סוף ד"ה כתב הרמב"ם.
יח. מ"א ס"ק ג (דלא סגי במה שתיקן מקום מושבו עד שיחליק מקום השברים, כדלעיל סוף ס"ד). וראה תהלה לדוד ס"ק ב.
יט. משנה ידים פ"א מ"ב (דפנות הכלים), לפירוש המ"א שם ממשמעות הפוסקים.
כ. ט"ז ס"ק א. משא"כ כשנשבר למעלה ונשאר יושב על שוליו, כדלעיל ס"ד.
כא. תוס' חולין קז, א ד"ה מגופת (לענין דפנות הכלים שהוא מטעם שאינה יושבת אלא מסומכת). רא"ש חולין פ"ח סי' טז. טור. ב"י שם וסוף ד"ה שבר כלי.
כב. ראה כלים פ"ב מ"ב.
כג. טור ו שו"ע ס"ג.
כד. ט"ז ס"ק ד. משא"כ כשמתחלה נעשה להשתמש בו ע"י סמיכה, כדלקמן ס"ט וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.