ב
ב כהן שעבר ועלה לדוכן ביום הכפורים במנחה כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות ה"ז נושא כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול הוא ולכך הורידוהויא ולכן נוהגים במדינות אלו לומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו כו' ביום הכפורים במנחה אע"פ שאין אומרים אלא בזמן הראוי לנשיאת כפיםיב מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד ונושא כפיו נקרא קצת ראוי לנשיאת כפיםיג:
הערות
- יא. רמב"ם הל' תפלה פי"ד ה"ב. טור ושו"ע ס"ב.
- יב. כדלעיל סי' קכא ס"ג וש"נ.
- יג. הגהות מיימוניות פט"ו מהל' תפלה (דפוס קושטא) בטעם הראבי"ה יומא סי' תקל (וראה גם הגהות מיימוניות נוסח ברכות התפלה אות א). רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' תרכב ס"ו.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ד:ב׳ - הטקסט מספריא
בד"א בתעניות שמתפללין בו מנחה ונעילה כגון צום כפור ותענית צבור אבל תענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב ושבעה עשר בתמוז הואיל ותפלת מנחה שלהם סמוך לשקיעת החמה הרי נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום ולפיכך יש בה נשיאת כפים וכהן שעבר ועלה לדוכן במנחה של יוה"כ הואיל והדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול היה לפיכך הורידוהו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.