יג
יג יש ללמד זכות על מקומות שנוהגין שהקטנים יורדים לפני התיבה להתפלל ערבית במוצאי שבתותפב לפי שאין מוציאין את הרבים ידי חובתןפג שהרי אינן מחזירין את התפלה רק שאומרים ברכו וקדישפד ובמקומות שלא נהגו כן אין לקטן לעבור לפני התיבה אפילו בתפלת ערביתפה (משום ברכו שבהפו והוא הדין שלא יפרוס על שמעפז למי שלא שמע ברכו בשחריתפח ואין ברכו של תפלת שחרית וערבית דומה לברכו של קריאת התורה שקטן יכול לאמרהפט לפי שאינה חובה כל כך אלא על העולה לקרות בתורהצ אבל אלו הן חובה על כל צבור לשמען שחרית וערביתצא) וקטן שאינו חייב אינו מוציאם ידי חובתןצב.
ואפילו מי שמגיע לכלל י"ג שנה ביום השבת אין לו להתפלל ערבית של שבתצג במקומות שנוהגין להתפלל של שבת בערב שבת מבעוד יום משום תוספת שבתצד שהרי עדיין לא נשלמו לו י"ג שנה עד ליל שבת שתוספת שבת אינה מועיל לענין שנות ימי הנערצה אבל אם מתפלל בלילה ערבית מותר לירד לפני התיבהצו.
ומה שאמרוצז י"ג שנה ויום א' לא שצריך יום א' יותר על י"ג שנהצח אלא לומר שצריך י"ג שנה שלימות מיום אל יום ולא שיום א' בשנת י"ג נחשב שנה אבל מיד שהגיע תחילת כניסת היום שנולד בו וכלו בו י"ג שנה שלימות הרי מקצת כניסת היום זה נחשב כיום שלם והרי הוא בן י"ג ויום א'צט וא"צ י"ג שנה מעת לעת ואם צריך לבדוק אם הביא ב' שערות יתבאר בסימן נ"הק:
הערות
- פב. שו"ע ס"י.
- פג. ב"י . מ"א ס"ק יב.
- פד. עי' תהלה לדוד סי' נד סק"א.
- פה. רמ"א שם.
- פו. היינו למנהג שאין אומרים קדיש קודם ברכו בערבית, כדלקמן סי' נד ס"ד. וראה פרי חדש רס"י סט.
- פז. משנה מגילה כד, א. תשו' רמ"ע סי' פז. אלי' זוטא סי' סט ס"ק א. ועי' לקמן סי' סט ס"א-ב.
- פח. עי' תוס' מגילה כד , א ד"ה אבל כו' .
- פט. כדלקמן סי' רפב ס"ה וש"נ. ועי' שו"ת צ"צ חאו"ח סי' לה ס"ז. חי' צ"צ עז, א-ב.
- צ. כדלקמן סי' קכד סי"א וש"נ.
- צא. ראה לקמן סי' נה סוף ס"א.
- צב. משנה ר"ה כט, א. וראה לבוש ס"י. לקמן סי' קפו ס"ב-ג.
- צג. מהרי"ל הלכות תפלה אות ח. רמ"א ס"י. מ"א ס"ק יג.
- צד. כדלקמן סי' רסז ס"ב.
- צה. מהרי"ל שם. עי' לקמן סי' רסז ס"ג. סי' תעב ס"ב.
- צו. ב"ח. מ"א שם. ט"ז ס"ק ו.
- צז. נדה מה, ב. לעיל סי' ס ס"ב. סי' לז, ס"ג. לעיל ס"י. לקמן סי' נה, ס"ו וסי"ב. סי' קצט ס"ט.
- צח. ב"ח בסוף הסימן ובתשובות סי' קמה. מ"א שם (עי' במשנה רפ"ח דנדרים ס, א דקתני מיום ליום דלא שייך גבי יום ולא קתני מעת לעת משום דלא שייך גבי חדש שנה שבוע כו' וכן משמע בהדיא בפירוש הרמב"ם שם אבל בטור ושו"ע יו"ד סי' רכ ס"ג ס"ז וס"י איתא מעת לעת ומשמע שם דדוקא הוא ע"ש בש"ך סקי"א וסקי"ד וצ"ע) . וראה גם תוס' נדה מז, ב ד"ה כולן.
- צט. ראה גם לקמן סי' תרטז ס"ח.
- ק. סעיף ו.
נדרים ס׳ א - הטקסט מספריא
הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר? וְהָתְנַן: גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה! בְּגִידּוּלֵי גִידּוּלִין קָאָמְרִינַן. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין חוּלִּין! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: אֲפִילּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה.
וְהָתְנַן: הַטֶּבֶל — גִּידּוּלָיו מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין! רִבּוּיָא דְּרַבּוּ גִידּוּלִין עַל עִיקָּרוֹ מוּתָּר קָא מַשְׁמַע לַן.
הַדְרָן עֲלָךְ הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק
״קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. ״שַׁבָּת זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה. ״חֹדֶשׁ זֶה״ — אָסוּר בְּכׇל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא.
״שָׁנָה זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבֹא. ״שָׁבוּעַ זֶה״ — אָסוּר בְּכׇל הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה.
וְאִם אָמַר ״יוֹם אֶחָד״, ״שַׁבָּת אַחַת״, ״חֹדֶשׁ אֶחָד״, ״שָׁנָה אַחַת״, ״שָׁבוּעַ אֶחָד״ — אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם.
״עַד הַפֶּסַח״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. ״עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא.
גְּמָ׳ קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם כּוּ׳. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לִכְשֶׁתֶּחֱשַׁךְ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם.
מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: גְּזֵירָה ״הַיּוֹם״ מִשּׁוּם ״יוֹם אֶחָד״.
permitted neutralize the prohibition? But didn’t we learn in a mishna: The growths of teruma are teruma, indicating that they do not neutralize the prohibition of the original part of the plant? The Gemara answers: We are speaking of the growths of growths. Rabbi Yannai permits the teruma, not due to the majority of direct growths of teruma; he permitted it due to the majority of growths that sprouted from its growths. The Gemara asks: We already learned that too: The status of growths of growths of teruma is that of non-sacred produce. The Gemara answers: This teaches us that the growths of growths are permitted even in items whose seeds do not cease, e.g., onions.
The Gemara asks: But didn’t we learn in a mishna: With regard to untithed produce, its growths are permitted in items whose seeds cease; however, concerning items whose seeds do not cease, the growths of growths are forbidden. The Gemara answers: It teaches us that if the increase of the growths of growths exceeded its primary, original part, that original part is permitted.
MISHNA: If one vows: Wine is forbidden to me as if it were an offering [konam], and for that reason I will not taste it today, he is prohibited from drinking wine only until the conclusion of that day at nightfall, and not for a twenty-four hour period. If one vows not to drink wine this week, he is prohibited from drinking wine for the entire remainder of the week. And as Shabbat is considered part of the week that passed, i.e., it is the end of the week, he is prohibited from drinking wine on the upcoming Shabbat. If one vows not to drink wine this month, wine is forbidden to him for the entire remainder of the month; and as the New Moon of the following month is considered part of the next month, he is permitted to drink wine on that day.
If he vowed not to drink wine this year, he is prohibited from drinking wine for the entire remainder of the year; and as Rosh HaShana is considered to be part of the upcoming year, not the current one, he is permitted to drink wine on that day. If he vowed not to drink wine during this seven-year Sabbatical cycle, wine is forbidden to him for the entire remainder of the seven-year cycle; and as the Sabbatical Year is considered part of the cycle that passed, he is prohibited from drinking wine during the upcoming Sabbatical Year.
All this applies if he said that he would not drink wine on this day or this week, but if he said that wine is forbidden to him for one day, or one week, or one month, or one year, or one seven-year cycle, he is prohibited from drinking wine from the day and time he took the vow to the same time the next day, or week, etc.
If he takes a vow that wine is forbidden to him until Passover, it is forbidden to him until Passover arrives. If he said: Until it will be Passover, it is forbidden to him until Passover ends, as he may have intended for the vow to apply as long as it was still Passover (Rosh). If he said: Until before Passover, Rabbi Meir says: It is forbidden to him until Passover arrives. Rabbi Yosei says: It is forbidden to him until it ends.
GEMARA: We learned in the mishna that if one says: Wine is forbidden to me as if it were an offering [konam], and for that reason I will not taste it today, he is prohibited from drinking wine only until nightfall. Rabbi Yirmeya said: Even when darkness falls he is not permitted to drink wine immediately; rather, he is required to request that a halakhic authority dissolve his vow.
The Gemara poses a question: What is the reason that he must request the dissolution of the vow once it has already expired? The Gemara answers that Rav Yosef said: The Sages issued a rabbinic decree in the case of one who said that his vow applies today, due to the confusion that might be caused in a case where one said that his vow applies for one day, and is therefore forbidden to drink wine for twenty-four hours. There is a concern that if one who said that his vow applies today is permitted to drink wine that night, one who took a vow for one day will think that his vow also expires as soon as it is nightfall.
שולחן ערוך, יורה דעה ר״כ:ג׳ - הטקסט מספריא
הָיָה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, אוֹ קֹדֶם לוֹ, וְאָמַר: קוּנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שָׁבוּעַ זֶה, אָסוּר עַד תַּשְׁלוּם כָּל הַשָּׁבוּע, וְיוֹם הַשַּׁבָּת הַבָּא אָסוּר גַּם כֵּן. וּמֻתָּר אַחַר כָּךְ בְּלֹא שְׁאֵלַת חָכָם (רַבֵּנוּ יְרוּחָם ני"ד). וְאִם אָמַר: שָׁבוּעַ אֶחָד, אוֹ שָׁבוּעַ, סְתָם, אָסוּר מֵעֵת לְעֵת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נג דין הראוי לירד לפני התיבה נדרים ס, א · נדה מז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש נדרים דף ס · נדה מז, ב
- לקוטי שיחות כרך לז בהר בהר נדה מז, א
- לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה א נדה מז, א
- לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ה נדה מז, א
- לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ה נדה מז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש מאותו ספר נדה מז, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א) מאותו ספר נדה מז, ב