א
כז דין מקום הנחתן ואופן הנחתן ובו כ"ד סעיפים:
א מקום הנחת תפילין של ידא ביד שמאלוב שנאמר על ידכהג ודרשו רז"לד יד כהה דהיינו יד שמאל שהיא תשה וכההה:
הערות
- א. מנחות לו, ב. טור ו שו"ע סעיף א.
- ב. וכ"ה בסדור ד"ה מקום הנחת.
- ג. שמות יג, טז.
- ד. מנחות לז, א.
- ה. פי' ב' ברש"י שם ד"ה מידכה. לבוש סעיף א. ט"ז ס"ק א. וראה לקמן ס"ט טעם נוסף.
רש"י על שמות י״ג:ט״ז - הטקסט מספריא
ולטוטפת. תְּפִלִּין; וְעַל שֵׁם שֶׁהֵם אַרְבָעָה בָתִּים קְרוּיִין טטפת – "טט" בְּכַתְפִּי שְׁתַּיִם, "פת" בְּאַפְרִיקִי שְׁתַּיִם (סנהדרין ד'). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם "וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם" (יחזקאל כ"א), "אַל תַּטִּיפוּ" (מיכה ב'), לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ וּלְזִכָּרוֹן, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָם קָשׁוּר בֵּין הָעֵינַיִם, יִזְכֹּר הַנֵּס וִידַבֵּר בּוֹ:
ולטטפת this denotes the Tephillin; and because they consist of four houses (compartments) they are called טטפת, for טט denotes “two” in Katpi and פת in Afriki denotes “two״ (Sanhedrin 4b). Menachem ben Seruk, however, placed it in the same section (gave it the same meaning) as, (Ezekiel 21:2) “And speak (הטף) to the south״; and as, (Micah 2:6) “speak ye (תטיפו) not”; so that טטפת would be an expression denoting “speaking”, and corresponds to ולזכרון (in v. 9 where it really replaces טוטפת), because whoever sees them (the Tephillin) bound between the eyes will remember the miracle (so that they become a זכרון, a reminder) and will speak about it (so that they become a טטפת. something that causes one to speak about the miracle).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.