רסט

רק במאכלי הכרח וימנע עצמו מן המותרות ומאכלי עדון הנה עוד זאת שירבה לעשות צדקה ויתחזק בקיום המצות ויקבע עתים לתורה. דכללות ענין נט"י הוא המשכת המוחין עצמיי', היינו החכמה דתורה שיהיו כל עשיותיו רק ע"פ התורה.

וזהו טוב הוי' לקוו, דהוי' הוא למעלה מהטבע, הנה הטוב והגילוי שלמעלה מן הטבע הוא לקוו לאלו שממשיכים המוחין במדות, דהמשכה זו הוא ע"י הג' דברים דתורה ועבודה וגמ"ח, דעבודה הוא העלאה מלמטה למעלה, ותורה היא קו האמצעי¹⁶⁷. והענין הוא דהנה העבודה היא עבודת הקרבנות¹⁶⁸, דעקרי הקרבנות¹⁶⁹ הי' שחיטתן בצפון וכמ"ש¹⁷⁰ ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני הוי', דקדשי קדשים הי' שחיטתן בצפון דוקא¹⁷¹, וצ"ל והלא צפון הוא בחי' גבורה¹⁷² ולמה קדשי קדשים שחיטתן בצפון דוקא. אך הענין הוא¹⁷³, דצפון הגם שזהו בחי' הגבורה, הנה גבורה דקדושה הוא תגבורת החיות, וכמו הגשמים שנקראים גבורה, וכמו מזכירין גבורות גשמים (ברכות פ"ה מ"ב) דעיקר השפעת החיות הוא מהגשמים, וכמ"ש (ישעי' נ"ה¹⁷⁴) כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל, ומ"מ נקראים בשם גבורה לפי שהם מחולקים בטיפין טיפין ויורדים בגבורה וזה עצמו הוא החסד¹⁷⁵. וכן הנה בגוף האדם הרי הנה¹⁷⁶ הדם הוא גבורה וכתיב (ויקרא י"ז י"א) כי נפש הבשר בדם היא וגו' הרי¹⁷⁷ הוא הנפש, להיות דגבורה דקדושה היא תגבורת החיות, וזהו דכתיב (תהלים צ', י') ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה וגו', הרי דאריכת ימים הוא מבחי' הגבורה דוקא, וארז"ל (גיטין כ"ח ע"א) כיון דאיפליג איפליג, הרי שזהו חיות שבבחי' הפלגה, לא כמו בחי' החיות תמידי, ומהאי טעמא הנה כל העלאה הוא מבחי' הגבורה להיות דהעלי' צ"ל בתגבורת החיות דוקא, והיינו בבחי' רשפי אש שזהו דוקא מבחי' הגבורה, דחסד בכלל הוא בבחי' המשכה שהוא בקרירות, ורשפי אש הוא מבחי' הגבורה דוקא, ועי"ז דוקא הוא העלי'. וכן הוא בעבודה בנפש האדם דיש ב' אופנים בעבודה, הא' הוא העבודה בהמשכת גילוי אלקות למטה, והב' לזכך ולצחצח א"ע וכל עבודתו הוא לעלות ולהכלל באלקות,