רלז

דהנפש והתורה נמשלו בנר דענינו להאיר את החשך, כן הנה ישראל ותורה מאירים את החשך דעוה"ז שנמשל ללילה²⁴. וכשם שבלילה הנה מפני החשך הרי אין האדם רואה מאומה ויוכל ליפול באחד הפחתים או לנזק את עצמו בכל מיני מכשולים שיכול להיות, וצריך לנר להאיר את החשך, הנה כמו"כ בעוה"ז להיותו עולם גשמי וחומרי נק' חשך, דחיות הוא אור, עס איז ליכטיג, וגשמי הוא מה שמכסה ומסתיר על החיות, עס פאַרדעקט אויף דעם אמת, וכמו בגוף ונפש שהנפש הוא חיות ואור, והגוף הוא גשמי וחשך המסתיר על האמת, והיינו דהגם דכל אחד יודע ומרגיש שהעיקר הוא החיות, ומ"מ הנה הגוף מכסה ומסתיר על האמת, והחומרי הוא עוד גס יותר מן הגשמי²⁵, דהגשמי הוא מכסה על האמת, אבל עכ"פ יודעים את האמת, והחומרי הנה לא זו בלבד שמכסה על האמת ומחשיך עליו, הנה עוד זאת שעושה את השקר לאמת, דהנה כל נברא שנמצא לא עשה את עצמו, כי אין דבר עושה את עצמו²⁶, והתהוות כל הנבראים הוא מהכח האלקי שהוא האין המהווה את היש, כי כל התהוות אפשר להיות רק מאין ולא מיש, וכמאמר²⁷ יש מיש הוא שקר וצ"ל אין באמצע²⁸, ולכן גם בזריעת הגרעין א"א להיות שום צמיחה, טרם שנרקב ונפסד צורתו של הגרעין הנזרע, והתכללותו בכח הצומח שהטביע הקב"ה בארץ. וכן הוא בכל בריאה והתהוות שהוא מהכח האלקי שהם העשרה מאמרות²⁹ דמעשה בראשית, וכן החיות דכל נברא ונברא הוא מהכח האלקי שהטביע הקב"ה בהנפשות ומזלות דדצ"ח, ומהניצוץ אלקו' שהטביע הקב"ה בהנשמות, והנה הדצ"ח הגשמי' וכן גוף האדם שהוא רק גשמי ולא חומרי ממש, הם מכסים על האמת. אבל אינם מכחישים את האמת. משא"כ הנבראים החומרים כמו הדומם וגוף האדם במי שהוא חומרי עושה את השקר לאמת.

ב) והנה באבות דר"נ (פל"א³⁰) מבאר בארוכה דכל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא באדם. דהיוצא מזה הוא שהעולם הוא גוף גדול³¹ והאדם הוא עולם קטן³². דזהו דכתיב (איוב י"ט כ"ו) ומבשרי אחזה אלקה, דהאדם הנה מהגוף והנפש שלו הוא יכול לראות אלקות בעולם, אבל גשמי' העולם מכסה על האמת בדוגמת דבר כמו שהגוף מכסה על הנפש, ובפרט חומריות העולם עושה את השקר לאמת,