שעב, ד

רת"ס שבהן הוא אותיות אמת⁴⁸² א' מ' ת' שכולל כל הכ"ב אותיות שבחותם שנק' חותמו⁴⁸³ של הקב"ה בכלל. וזש"א שכל הקורא בתורה קורא בשמותיו של הקב"ה זהו בבחי' שמותיו העצמיי' שהוא כמו החותם שבו נחקק שמו הע[צמי] לקיים כל דבר הנכתב ונעשה בפו"מ הכל הוא ע"י החותם דוקא. ולמעלה יובן מזה ששמו ית' העצמי הוא שם הוי' שבתורה דוקא שע"ז א' ושמי הוי'⁴⁸⁴ כו' שנק' אמת, וזש"א בראשית בשביל התורה כו' שנא' ה' קנני ראשית כו' דבחי' קנין שמים וארץ⁴⁸⁵ בכללות דמע"ב הי' ע"י בחי' החותם דשם הוי' שנחתם בתורה, כמו אותיות החותם שנחקק בדבר מה הנפרד כך הוא בבחי' צירופי אותיות במע"ב ששרשם הוא מאותיות שבתו' שכללותם נק' אמת כנ"ל וד"ל. וכמו שאין שינוי כלל באותיות הנחקקי' שבשעוה שהן כדוגמא דאותיות החותם ממש כך אותיות די"מ נמשכו מאותיות התורה (משם הוי' באלקי' כמ"ש ביום עשות ה' אלקים⁴⁸⁶ כו' ) [כמו] המסתכל בלוח ובונה שבונה ממש כפי הציור הנעשה בלוח בלי שינוי (והיינו מה ששיער בעצמו בכח⁴⁸⁷ מה שעתיד להיות בפועל בע"ס דאצי' ובי"ע והוא מ"ש דגליף גליפו בטה"ע⁴⁸⁸ כו' כמבואר במ"א). וזהו ואהי' אצלו אמון אומנא⁴⁸⁹ כו' וכתיב אם לא בריתי⁴⁹⁰ כו' חוקות שמים וארץ כו' וגם עכשיו אמר ודברי אשר שמתי⁴⁹¹ בפיך כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ כמ"ש ה' בחכ' יסד ארץ⁴⁹² בחכמה דתורה דוקא וד"ל. וזהו שאומרים בקידוש הלבנה פועל אמת שפעולתו אמת, משום דאיהו אמת ואיהי אמונה⁴⁹³ דהיינו בחי' חותם באותיות העצמי' דתורה נק' אמת ופועל אמת להאציל ע"ס בבחי' רת"ס באו"כ כו', כמו ששיער בעצמו בכח באותיות דטה"ע שהן בבחי' אותיות דתוה"ק הנ"ל. ופעולתו אמת הוא בבחי' המל' בבי"ע זהו דאיהי אמונה שזהו אתוון אתגליפו⁴⁹⁴ בדבר נבדל כפני לבנה שמקבל מפני חמה שזהו בצלמנו כדמותנו (כמשי"ת).

אך כ"ז רק⁴⁹⁵ בבחי' חיצוני' השפע כמו משל בנין בית בחכמה כך מע"ב נק' בשם עשי' שנעשי' בצירופי אותיות די"מ⁴⁹⁶ כמו יהי אור יהי רקיע⁴⁹⁷ וכה"ג כל ריבוי הצירופי' שכולם בחכמה עילאה⁴⁹⁸ בחכמה⁴⁹⁹ דתורה (ויש בזה ד' מדרגות מן המאציל לאצי'⁵⁰⁰ ומאצי' לבריאה ומבריאה ליצי' ומיצי' לעשי', שזהו כמו מאותיות החותם נחקק בדבר מה ומאותו דבר נחקק בדבר זולתו, כמו אותיות המחשבה שנחקקי' באוה"ד ומאוה"ד⁵⁰¹ באותיות הכתב שנק' הארה דהארה מן המח', וכך צורה שני' מצורה [ה]ראשונה כמו שהוא מאין דאצי' ליש דבריאה במח' כך