שלה, ד
הצדקה שהיא בחסד שביד שכל המצות נכללו בבחי' מעשה הצדקה ונק' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו653 כי נשמור כו' ונק' עשי' בפו"מ שמזה יכונן ויקומם לבחי' ראש, וכמשל הנ"ל באברי' שהראש מקבל חיותו מן הרגל ע"י גידים שברגל שיעלו למוחו. וכן ע"י המזון דתורה שיחזק למוח החכמה יכול הוא שיקבל מחיזוק הרגל שהוא בהילוך כמו אחרי הוי' תלכו654 והוא ללכת בדרכי הוי' כו' וכילכו מחיל655 כו' שעי"ז יתחזק כח החכ' שבראש, והוא מצד שיש התכללות במצות עד שכל א' מקבל מזולתה עד שבעשותו אחת ממצות ה' כמו בצדקה או ת"ת או תפילין וכה"ג מתחבר ומשתתף בזה מכל האורות העליוני' דרצה"ע שבכל המצות יחד כמו שמתחבר הכל בפעולת אבר א' כנ"ל. ובהיפוך בהעדר מ"ע אחת ונתקלקל ונסתלק רוחניות האור העליון באבר זה המיוחד [oldpage_תצג] למצוה זו נתקלקל ונפגם כל צלם אלקים דאדם בכל מעמד ומצב דציור אד"ם ברוחניות דאור האלקי כנ"ל במשל אברי' הגשמי'. וכמו החולי בגוף כך החולי ברוחניות שבנפש החוטא' ממש כידוע, והכל מטעם בחי' התכללות שיש במצות שנק' אברים חיצונים מבלי שימצא ראש וסוף אלא באמצעות כללותם יחד נק' אדם כו', לכן גזרו אומר דמצוה קלה כחמורה656 ממש ואין לחלק ביניהם כלל וכלל מטעם הנ"ל. ולכך גם במצוה אחת כמו במצות צדקה וחסד שביד מעורר למעלה בחי' צדקה וחסד העליון באו"כ דיד ימין כמו חסד דרועא ימינא כו' בחי' המשכות דאו"מ דרב חסד שבעצמות ממש כנ"ל, ה"ז כאילו נמשך כל בנין קומת אדם העליון כמו שיומשך כל קומת אדם התחתון ע"י שיקחנו בידו א' כנ"ל. והיינו מה שנמשך כל עצמות אור א"ס שבאו"כ דאצי' במצוה אחת דצדקה שלמטה כמו בחסד וצדקה דאברהם שהמשיך גילוי עצמו' אלקו' בעולם, וכן באהבה רבה לישראל כמ"ש אהבת עולם אהבתיך657 ע"כ משכתיך חסד. וכן מלמטה למעלה משכני658 כו' וכמ"ש ומעשה ידינו כוננה עלינו כו' כנ"ל. וכך הוא בכל המצות שיעשה אותם האדם וחי בהם מחיי החיים דא"ס ב"ה ממש בבחי' התכללות דאדם אדמה לעליון ממש כו' וד"ל.
והנה מבואר למעלה בענין סיבת ההתכללו' דאברי' באה מחמת בחי' ההתכללו' בעצמות הנפש כדוגמא דהרגשה בחיות הנפש בכל האברי' כו' והנפש וכחות שלה מתקשרי' באברי' ועושי' ג"כ התכללות כו' כנ"ל. וכך יובן ג"כ במצות שנק' אדם בחיצוני' האברים שסיבת ההתכללו' שלהם בא רק מחמת ריבוי ההתכללו' באורות העליונים שברמ"ח מ"ע למעלה, והוא מבחי' שם מ"ה דחכ' דתורה אור שמאיר בכל מצוה ומצוה בפרט ובכלל שעושה בחי' ההתכללו' באורות שהן מדות
הערות
- 653. שכל המצות. . וצדקה תהי' לנו : ואתחנן ו, כה. ראה לעיל פ' שמות יד, א. וש"נ.
- 654. אחרי הוי' תלכו : פ' ראה יג, ה [בדילוג].
- 655. וכילכו מחיל : תהלים פד, ח.
- 656. דמצוה קלה כחמורה : אבות רפ"ב. ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקפה.
- 657. אהבת עולם אהבתיך : ירמי' לא, ב [ושם: ואהבת — ראה הנסמן לעיל בפ' וארא סב, ג].
- 658. משכני : שה"ש א, ד.
משנה אבות ב׳ - הטקסט מספריא
רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה. ותפארת לו מן האדם, והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה. ושכר עבירה כנגד הפסדה. והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך. עין רואה. ואוזן שומעת. וכל מעשיך בספר נכתבין:
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר. יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה. סופה בטלה. וגוררת עון. וכל העמלים עם הצבור. יהיו עמלים עמהם לשם שמים. שזכות אבותם מסייעתן. וצדקתם עומדת לעד. ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם:
הוו זהירין ברשות. שאין מקרבין לו לאדם. אלא לצורך עצמן. נראין כאוהבין בשעת הנאתן. ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו:
הוא היה אומר. עשה רצונו כרצונך. כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו. כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך. ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה. שמא לא תפנה:
הוא היה אומר אין בור ירא חטא. ולא עם הארץ חסיד. ולא הביישן למד. ולא הקפדן מלמד. ולא כל המרבה בסחורה מחכים. ובמקום שאין אנשים. השתדל להיות איש:
אף הוא ראה גולגלת אחת שצפה על פני המים. אמר לה על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון:
הוא היה אומר מרבה בשר. מרבה רמה. מרבה נכסים. מרבה דאגה. מרבה נשים. מרבה כשפים. מרבה שפחות. מרבה זמה. מרבה עבדים. מרבה גזל. מרבה תורה. מרבה חיים. מרבה ישיבה. מרבה חכמה. מרבה עצה. מרבה תבונה. מרבה צדקה. מרבה שלום. קנה שם טוב. קנה לעצמו. קנה לו דברי תורה. קנה לו חיי העולם הבא:
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה. אל תחזיק טובה לעצמך. כי לכך נוצרת. חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי. ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס. ורבי יהושע בן חנניה. ורבי יוסי הכהן. ורבי שמעון בן נתנאל. ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן. רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה. רבי יהושע אשרי יולדתו. רבי יוסי חסיד. רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא. ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר. הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים. ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו. אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים. ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם. ורבי אלעזר בכף שניה. מכריע את כולם:
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה. רבי יהושע אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר שכן טוב. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר עין רעה. רבי יהושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר שכן רע. רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם. אחד הלוה מן האדם. כלוה מן המקום ברוך הוא. שנאמר (תהלים לז, כא) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. רבי אלעזר אומר לב רע. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם:
הם אמרו שלשה שלשה דברים. רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים. והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה. שנשיכתן. נשיכת שועל. ועקיצתן. עקיצת עקרב. ולחישתן. לחישת שרף. וכל דבריהם כגחלי אש:
רבי יהושע אומר עין הרע. ויצר הרע. ושנאת הבריות. מוציאין את האדם מן העולם:
רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וכל מעשיך יהיו לשם שמים:
רבי שמעון אומר הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה. וכשאתה מתפלל. אל תעש תפלתך קבע. אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא. שנאמר (יואל ב, יג) כי אל חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה. ואל תהי רשע בפני עצמך:
רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה. ודע מה שתשיב לאפיקורוס. ודע לפני מי אתה עמל. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק:
הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור. ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.