תמז, ד
כו' מפני שאין ביכולת המקבלי' להגיע לסוף אורו וגם אם יגיעו עוד להשגו' נפלאו' מן הראשונו' עדיין לא יגיעו לאמיתתו כו', ועד"ז יוכל להיו' הרבה פעמי' שיוכל לומר בהן עד ולא עד כו' כפי ערך בחי' הכת"ר ההו"א כו'. ונמצא שג' הפרושי' ענין א' הם כי בפי' בחי' הכת"ר כולם אמת וד"ל, אך בחי' הכת"ר אינו שוה בכל מקום. והנה עכ"ז שרש כל הכתרי"ם ענין א' הם83 אחר שנק' העל"ם ובבחי' ההעלם לא שייך השתלשלו' וכמ"ש במ"א, ולכך כתר התחתון מתאחד עם כת"ר היותר העליון והיו לאחדי' ממש והיינו כת"ר דז"א שעולה עד בחי' הכת"ר הכללי כו'.
וזהו ותבואי בעדי עדיים פי' בשעת קבלת התורה שנק' כת"ר תור"ה היינו בחי' כת"ר דז"א וענין בחי' כת"ר דז"א הוא בחי' רעותא דלבא שנולד מן הארו' השכל שהן חו"ב תרין ריעין84 כו', אבל כתר כהונה הוא בחי' כת"ר דאו"א שנק' עטרין עילאי' מהתלבשו' נה"י דא"א כנ"ל. והענין הוא כי הנה בחי' המשכו' הרצון והתענוג שמתלבש בחו"ב וכמ"ש והחכמ"ה מאי"ן תמצא85 וכידוע הרי הן ב' מזלו' דא"א מזל הח' ומזל הי"ג שמהן נעשה שרשי המוחי' לאו"א86 כו', אך בחי' הכתר"י' שלהם הן מבחי' פרקין העליונים [oldpage_תרסג] שבנצח והוד דא"א שמתוכם נעשה עטרין לאו"א בבחי' מקיף וסובב כעטרה ועד"י הראש כנ"ל. ויש בו כל הג' פרושי' הנ"ל באופן יותר עמוק לפי ערך מעלת אורו' דאו"א על אורו"ת דזו"נ כו' ועד"י עדיי"ם היינו בחי' כת"ר הכללי דא"א מבחי' רעוא דכל רעוין הנק' כת"ר של הכתרי"ם כו' (וג' כתרים הן87 מתפשטי' בג' קוין והן כתר תורה קו האמצעי וכתר כהונ' קו הימין וכתר מל' בשמאל וכתר שם טוב עולה ע"ג וכמ"ש טוב שם גם משמן הטוב88 כו') והן89 ג' פעמי' היכל ה' המה90 דלע"ל יבאו הכתרי"ם בבחי' גילוי בכלי דוקא משא"כ עכשיו או' ג"פ קדו"ש91 כו', והגילוי הוא רק בבחי' ביטול כענין כריעו' והשתחוואו' דר"ע92 וכיוצא שהוא הלא"ו שקודם להן, ומה שעכשיו אינו מתגלה רק בלא"ו דל"ת והיינו בהעד"ר הכלי כמו ההשתחווא', לע"ל יתגלה בכלי ונק' היכל ה' ממש והיינו שיאמרו לפני הצדיקי' קדו"ש93 כו' וד"ל). וזהו אלה פקודי המשכן בבחי' יחוד זו"נ ואח"כ משכן העדו"ת בבחי' הכתרי' דאו"א וזו"נ עד כתר הכללי הנק' עד"י עדיי"ם כנ"ל וד"ל.
אשר פוקד עפ"י משה כו'. הנה בהקמת המשכן נא' ונשאו הלוי"ם94 כו' והקימו את המשכן95 כו' ובהתחלת הקמת המשכן הוקם ע"י מש"ה96 כו'. דהנה מבואר בפע"ח דבחי' יחוד
הערות
- 83. שרש כל הכתרי"ם ענין א' הם : ראה גם מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' נד. שעה"י קטו, א ובהערה 1. וראה גם אוה"ת וישלח ע' רלט.
- 84. חו"ב תרין ריעין : נסמן לעיל בפ' תצוה שמז, ב.
- 85. והחכמ"ה מאי"ן תמצא : איוב כח, יב.
- 86. ב' מזלו' דא"א. . המוחי' לאו"א : ראה ע"ח שער הכללים פ"ה. לעיל פ' שמות לו, א הערה 455.
- 87. וג' כתרים הן : אבות פ"ד, מי"ג. ראה גם לקמן תנא, ב תנז, ג.
- 88. טוב שם גם משמן הטוב : קהלת ז, א [ושם בהשמטת תיבת גם [שניתוספה כאן בין השיטין]־ טוב — ראה ש"א מב, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רטו].
- 89. והן : אוצ"ל: (והן.
- 90. ג' פעמי' היכל ה' המה : ירמי' ז, ד.
- 91. ג' פעמי' היכל. . ג"פ קדו"ש : ראה גם לעיל תמב, ד. וש"נ.
- 92. כריעו' והשתחוואו' דר"ע : ברכות לא, א.
- 93. שיאמרו לפני הצדיקי' קדו"ש : ב"ב עה, ב.
- 94. ונשאו הלוי"ם : נסמן לעיל תמה, א הערה 124.
- 95. והקימו את המשכן : בהעלותך י, כא.
- 96. ובהתחלת הקמת המשכן הוקם ע"י מש"ה : ראה רש"י פקודי לט, לג. לקו"ש פקודי (כרך יא) ע' 181.
משנה אבות ד׳:י״ג - הטקסט מספריא
רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב. עולה על גביהן:
רש"י על שמות ל״ט:ל״ג - הטקסט מספריא
ויביאו את המשכן וגו'. שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לַהֲקִימוֹ; וּלְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מֹשֶׁה שׁוּם מְלָאכָה בַמִּשְׁכָּן, הִנִּיחַ לוֹ הַקָּבָּ"ה הֲקָמָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ שׁוּם אָדָם מֵחֲמַת כֹּבֶד הַקְּרָשִׁים, שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְזָקְפָן, וּמֹשֶׁה הֶעֱמִידוֹ; אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה אֵיךְ אֶפְשָׁר הֲקָמָתוֹ עַ"יְ אָדָם? אָמַר לוֹ עֲסֹק אַתָּה בְּיָדְךָ, וְנִרְאֶה כִּמְקִימוֹ וְהוּא נִזְקָף וְקָם מֵאֵלָיו, וְזֶהוּ שֶׁנֶּ' הוּקַם הַמִּשְׁכָּן (שמות מ') – הוּקַם מֵאֵלָיו; מִדְרַשׁ רַ' תַנְחוּמָא:
ויביאו את המשכן וגו׳ AND THEY BROUGHT THE TABERNACLE [UNTO MOSES etc.], for they themselves were unable to erect it. Since Moses had done no work in the Mishkan, the Holy One, blessed is He, left for him the task of erecting it, for nobody was able to set it up because of the weight of the boards which no human strength was capable of setting up. Moses, however, succeeded in placing it in position. Moses said to the Holy One, blessed be He, “How is its erection possible by human beings?” God answered him: “You be busy with your hand!” He appeared to be erecting it, but in fact it set itself up and rose of its own accord. That is why Scripture says, (Exodus 40:17) “The Tabernacle was erected (הוקם)” — was erected by itself. This is a Midrash of Rabbi Tanchuma 2:11:11.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

