שנט, ג
דוקא ע"כ נק' ציצית לשון נוק' והוא כענין לאסתכלא ביקרא דמלכא34 שזהו מלמטה למעלה, אבל התורה היא בבחי' אור ישר מלמעלה למטה [oldpage_תקלא] לכך נק' ציץ לשון זכר לפי שמשפיע האור, והוא ההסתכלות מלמעלה למטה כמ"ש עיניו כיונים35 כו' וכמ"ש מצי"ץ מן החרכים וזה נעשה ע"י משה דוקא מטעם הנ"ל, וכדי להכניע לקליפת עמלק כי בחי' מ"ה זה במוח הדעת הוא עיקר המנגד לחוצפא דעמלק שמאחורי הדעת ולכך אמר בחר לנו אנשים לנ"ו דוקא אותם שהם מבחי' מ"ה דמשה וכנ"ל וד"ל.
ב ופתחת עליו פתוחי חותם36 כו'. הנה שרש ענין פתוחי חותם הוא בבחי' יסוד אימא37 כידוע שה"ג דמנצפ"ך38 דאימא39 הוא בבחי' פתוח"י חות"ם40 כמ"ש בספרי הקבלה. וביאור הדברים הנה ציור האותיות הוא באור הבינה41 דוקא, לפי שאור החכמה הוא למעלה עדיין מהתהוות ציור אותיות כלל מפני שהחכמה היא למעלה מן ההשגה עדיין ואין בה אלא כח היולי בלבד להשכיל המושכל וע"כ מושלל שם מבחי' אותיות, כי בחי' אותיו"ת לא שייך אלא בדבר שכבר יש בו השגה ותפיסא בבחי' אורך ורוחב כו'. והיינו דוקא באור הבינה שלפי שמשיג הדבר בהשגה ימצא מזה ג"כ שרש לאותיות מחשבה וכמ"ש במ"א ששרש האותיות שבמחשבה הוא מה"ג מנצפ"ך דאימא42 שהוא הנק' פתוחי חות"ם, והוא ענין דלי"ת רבתי דאחד43 שהוא בחי' קשר של תפילין44 כו'. והנה אורייתא מחכמה עילאה נפקת כידוע, ואעפ"כ הרי אנו רואים שנתלבשה התורה בצירופי אותיות דוקא כי בכל פרשה שבתורה נתלבש אור החכמה שבה בצירופי האותיות דוקא עד שיש גם קרי וכתיב וכיוצא. אלא הענין הוא דשניהם אמת דשרש התורה משם מ"ה דחכמ"ה כנ"ל שהוא למעלה מן האותיות אבל ירד ונתצמצם האור בכלי והוא בצירופי אותיות כמו שההשגה שבבינה נמשכת בבחי' יש מאין מכח היולי שבחכמ"ה כו' דלכך נק' הבינה יש והחכמ"ה אין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא45 וכמ"ש במ"א וד"ל. ואמנם אין התלבשות אור א"ס אלא בחכמ"ה46 דוקא, וזהו ענין עוסק בתורה לשמ"ה47, פי' לשם התורה דהיינו להמשיך אור א"ס בחכמ"ה שבתורה כו', וכמ"ש במ"א. וזהו ופתחת עליו פתוחי חותם, פי' עד"מ החותם שאדם חותם את שמו אברהם
הערות
- 34. לאסתכלא ביקרא דמלכא : נסמן לעיל של, ב.
- 35. עיניו כיונים : שה"ש ה, יב.
- 36. ופתחת עליו פתוחי חותם : תצוה כח, לו.
- 37. חותם. . יסוד אימא : ראה מאו"א מערכת חותם אות סח. פע"ח שבהערה 40. ביאוה"ז פינחס קיג, ג.
- 38. שה"ג דמנצפ"ך : ראה שער היחוה"א ספ"ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלז. וש"נ. סה"מ ליקוט ח"ב ע' מא.
- 39. שה"ג דמנצפ"ך דאימא : ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'כג ואילך.
- 40. שה"ג דמנצפ"ך. . פתוח"י חות"ם : ראה מאו"א מערכת פתוחי חותם אות לז. פע"ח (שער ספה"ע) שכ"ב, פ"ג. סידור שחרית נג, א. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שעב וע' שעג.
- 41. ציור האותיות. . הבינה : לקו"ת פ' תצוה [ טעמי המצות להאריז"ל מצות ציץ]. רמ"ז ר"פ ויקרא (ט, סע"ב). זהר הרקיע ויקהל ריז, ב (ע' קסו). ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' תקנח.
- 42. האותיות. . דאימא : ראה גם מאמרי אדה"א שבהערה 39.
- 43. דלי"ת רבתי דאחד : ראה ד"ה זה במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפג. וש"נ.
- 44. דלי"ת. . קשר של תפילין : ראה זהר פינחס רלו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסח וש"נ. שעה"י קלט, א ובהערה 12.
- 45. והחכמה מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' ב. וש"נ.
- 46. התלבשות אור א"ס אלא בחכמ"ה : נסמן לעיל שנז, ב.
- 47. עוסק בתורה לשמ"ה : ראה אבות רפ"ו. לקו"ת שלח מז, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמ. וש"נ. לעיל פ' וארא פ, ד. וש"נ. וראה לקמן שסג, א.
משנה אבות ו׳ - הטקסט מספריא
שנו החכמים בלשון המשנה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם. רבי מאיר אומר. כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו. נקרא ריע. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. משמח את המקום. משמח את הבריות ומלבשתו ענוה ויראה. ומכשרתו להיות צדיק. וחסיד. וישר. ונאמן. ומרחקתו מן החטא. ומקרבתו לידי זכות. ונהנין ממנה עצה. ותושיה. בינה. וגבורה. שנאמר לי עצה ותושיה. אני בינה. לי גבורה. ונותנת לו מלכות. וממשלה. וחקור דין. ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו. ומגדלתו. ומרוממתו. על כל המעשים:
אמר רבי יהושע בן לוי. בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר. והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות. אל תקרא חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר. הרי זה מתעלה. שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
כך היא דרכה של תורה. פת במלח תאכל. ומים במשורה תשתה. ועל הארץ תישן. וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן. אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אל תבקש גדולה לעצמך. ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה). ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם. וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות. והכהונה בעשרים וארבע. והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. בתלמוד. בשמיעת האוזן. בעריכת שפתים. בבינת הלב. בשכלות הלב. באימה. ביראה. בענוה. בשמחה. בשמוש חכמים. בדקדוק חברים. ובפלפול התלמידים. בישוב. במקרא. במשנה. במיעוט שינה. במיעוט שיחה. במיעוט תענוג. במיעוט שחוק. במיעוט דרך ארץ. בארך אפים. בלב טוב. באמונת חכמים. ובקבלת היסורין:
המכיר את מקומו. והשמח בחלקו. והעושה סייג לדבריו. ואינו מחזיק טובה לעצמו. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. אוהב את הצדקות. אוהב את התוכחות. אוהב את המישרים. מתרחק מן הכבוד. ולא מגיס לבו בתלמודו. ואינו שמח בהוראה. נושא בעול עם חבירו. מכריעו לכף זכות. מעמידו על האמת. מעמידו על השלום מתישב לבו בתלמודו. שואל ומשיב. שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד. והלומד על מנת לעשות. המחכים את רבו. והמכוין את שמועתו. והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי:
גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא. שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ואומר רפאות תהי לשרך. ושקוי לעצמותיך. ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה. ותומכיה מאושר. ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. ואומר תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך. ואומר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד ואומר כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך:
רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי. הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים. נאה לצדיקים ונאה לעולם. שנאמר עטרת תפארת שיבה. בדרך צדקה תמצא. ואומר עטרת חכמים עשרם. ואומר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. ואומר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה. ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו שבעמדות שמנו חכמים לצדיקים. כולם נתקיימו ברבי ובניו:
אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך. ופגע בי אדם אחד. ונתן לי שלום. והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה. אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי. רבי. רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו. בני. אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם. איני דר אלא במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם. לא כסף. ולא זהב. ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד. שנאמר בהתהלכך תנחה אותך. בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אותך. בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך. בקבר. והקיצות היא תשיחך. לעולם הבא. וכן כתוב בספר תילים על ידי דוד מלך ישראל. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ואומר. לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות:
חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו. ואלו הן תורה קנין אחד. שמים וארץ קנין אחד. אברהם קנין אחד. ישראל קנין אחד. בית המקדש קנין אחד. תורה קנין אחד מנין. דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ קנין אחד מנין. שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי. והארץ הדום רגלי. איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי. ואומר. מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית. מלאה הארץ קנינך. אברהם קנין אחד מנין דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ישראל קנין אחד מנין. דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית. ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. בית המקדש קנין אחד מנין. שנאמר מקדש אדני כוננו ידיך. ואומר. ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו:
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו. לא ברא אלא לכבודו. שנאמר. כל הנקרא בשמי ולכבודי. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר. ה' ימלוך לעולם ועד.
אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.