קלה, ד
מצד עצם הרוממות (וז"ש כמה ארך אפים לפניו דוקא עד"מ כאשר המלך ברוממות התענוג בעצמותו שהכל מקבלים רוב שפע בלי דקדוק כלל כו'147 וגם לעוברי רצונו משפיע לרוב בהיות שאינו תופס מקום כלל כו', ומ"ש147 אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, פי' אם בחי' מותרות השפע תענוג העליון נמשך וירד למטה מטה כ"כ בבחי' שפע תענוגי עוה"ז שנפלו בשבה"כ לעוברי רצונו שהן ע"ש (ובפרט בגלות השכינה בע"ש דאמלאה148 כו' לא נתמלאה צור149 [כו'] כמו כרך רומי), לעושי רצונו בקיום התו"מ שהוא בבחי' התיקון דשם מ"ה כנ"ל שהוא בחי' פנימי' התענוג והרצה"ע עאכו"כ שהוא ענין עוה"ב שבא לשכר מצות דכתי' בי' להנחיל אוהבי יש150 ממקור כל התענוגי' העליוני' שנק' עדן כו' בחי' שעשועי המלך בעצמותו151 [ממש] כו' כמ"ש יקימנו ונחי' לפניו152 [לפניו] ממש כו' וד"ל. ואע"פ שע"פ משפט התו' [ומצות] בא אור השפע בדקדוק וחשבון דוקא כמ"ש אם בחוקתי כו' ואין בזה ויתור במדת ארך אפים כמו לאוה"ע שהן עוברי רצונו ונשפע להם כל טוב עוה"ז כנ"ל, הענין הוא דמדת ארך אפים זה שמשלם לשונאיו כו' הוא בא רק דרך מותרות לבד ומצד עוצם הרוממות דכל"ח153 לפ"ע הרוממות כמו עד"מ מלך המרומם בעצמותו מאד שגם מותרות שלו אין לו שיעור כו' ע"כ מאריך אף גם לרשעים כו', אבל מה שיאיר לעושי רצונו בקיום התו"מ יהי' בבחי' פנימי' ועצמיות השפע תענוג שבעצמותו רוממותו דוקא וז"ש לעושי רצונו עאכו"כ כמו שאין ערוך כלל למחו"ד154 הנופל מעצם פנימי' גדולת יקר כל הון בית המלך בסגולת מלכים כו', ולזה הטעם ניתן לישראל השפע בדקדוק גדול ע"פ קו המדה דתו"מ דוקא כמ"ש אם כו' וד"ל.
ובכל זאת יובן ענין הנ"ל בצמיחת החטה הזרוע בארץ כשתרקב דוקא יתלבש בה כח הצומח שבארץ ותצמיח בכפלי כפליים כו' מאין יש לכח הצומח שבארץ להוסיף הרבוי הזה כו', דהנה כנס"י הן בע"ש דק"נ כמו משל הזריע' בארץ כמ"ש וזרעתיה לי בארץ כו', והוא מה שנשפלו הנשמות בחומר גופני גשמי דק"נ כמ"ש ימי שנותינו בהם155 שבעים שנה כו' ומקבלים שפע חיי [oldpage_קעג] גופם שהוא בני חיי ומזוני דרך צנור השפע לע"ש156 דק"נ כו' הוא בבחי' גלות השכינה בכלל כמאמר גלו לאדום שכינה עמהם157 כו'. ובפרט בכל ניצוץ האלקי הרי הוא משועבד ונעבד בעבודת עבד לקבל שפע מעשה158 שהן
הערות
- 147. (וז"ש. . כו' : א: וז"ש. . אוצ"ל: כו').
- 147. ומ"ש : א: כמ"ש.
- 148. דאמלאה : יחזקאל כו, ב.
- 149. לא נתמלאה צור : רש"י תולדות כה, כג. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ס. וש"נ.
- 150. להנחיל אוהבי יש : ראה גם לקמן קלח, ד. וש"נ.
- 151. שעשועי המלך בעצמותו : נסמן לעיל פ' בא צב, ד.
- 152. יקימנו ונחי' לפניו : הושע ו, ב.
- 153. דכל"ח : א: דכלא חשיב.
- 154. למחו"ד : שם: למותרות.
- 155. ימי שנותינו בהם : תהלים צ, י.
- 156. לע"ש : א: מע"ש.
- 157. גלו לאדום שכינה עמהם : נסמן לעיל פ' שמות א, ד.
- 158. מעשה : א: מע"ש.
רש"י על בראשית כ״ה:כ״ג - הטקסט מספריא
ויאמר ה' לה. עַל יְדֵי שָׁלִיחַ; לְשֵׁם נֶאֱמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהוּא אָמַר לָהּ (בראשית רבה):
שני גוים בבטנך. גיים כְּתִיב; אֵלּוּ אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי, שֶׁלֹּא פָסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים (עבודה זרה י"א):
ושני לאמים. אֵין לְאֹם אֶלָּא מַלְכוּת:
ממעיך יפרדו. מִן הַמֵּעַיִם הֵם נִפְרָדִים זֶה לְרִשְׁעוֹ וְזֶה לְתֻמּוֹ:
מלאם יאמץ. לֹא יִשְׁווּ בִּגְדֻלָּה, כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה (יחזקאל כ"ו), לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם:
ויאמר ה' לה AND THE ETERNAL SAID UNTO HER through a messenger: it was told to Shem by holy inspiration and he told it to her (Genesis Rabbah 63:7).
שני גויים בבטנך TWO NATIONS ARE IN THY WOMB —The word is written גיים (exalted, noble persons), an allusion to Antoninus and Rabbi (Rabbi Judah the Prince) from whose table neither radish nor lettuce was absent neither in summer nor in winter (Avodah Zarah 11a)
ושני לאמים AND TWO RACES — The word לאם always denotes a people that has all the characteristics of a kingdom (Avodah Zarah 2b)
ממעיך יפרדו SHALL BE PARTED FROM THY BOWELS —as soon as they leave thy body they will take each a different course — one to his wicked ways, the other to his plain life (Genesis 5:27)
מלאם יאמץ SHALL BE STRONGER THAN THE OTHER RACE —They will never be equally great at the same time: when one rises the other will fall. Thus it says, (Ezekiel 26:2) “[Because Tyre (colonised by Esau) says about Jerusalem] I shall be filled with her that is laid waste” — Tyre became full (powerful) only through the ruin of Jerusalem (Megillah 6a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

