סא, ג
לכל צדיק ש"י עולמות כו', וכמו ת' עלמין דכסופין75 דנהרי לצדיקייא כו'. וע"ז א' מה גדלו מעשיך ה' שהן עולמות העליוני' דבריא' ויצי' שהן עולי' למעלה בבחי' אור התענוג העליון עד שמגיע לבחי' גדולתו העצמי' בשעשועי המלך בעצמו ממש, וכמו העוה"ב שנק' עדן כו'. ואע"פ שאין זה רק בחי' התפשטו' מגדולתו העצמי' ע"ז א' גדול ה' ומהולל מאד בתענוג של הנשמות דוקא בג"ע דקוב"ה אתא לאשתעשע76 עם הנשמו' הצדיקי' בג"ע כו', ואימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו בירושלים ש"מ שנק' הר קדשו שם ניכר גדולתו העצמי' שבעצמו' א"ס ממש מטעם הנ"ל דנתחב"ס וסוב"ת. ואמנם זהו בבחי' הפנימי' דוקא ומשם נמשך בחי' החיצוני' לג"ע הארץ ומשם נמשך הפסולת לע"ש דנוגה דעשי' שהן ריבוי המשכות תענוגי עוה"ז הנ"ל שע"ז א' מה רבו מעשיך כו' כנ"ל (וע"כ כשראה ר"ע77 כרך גדול של רומי מלא תענוגי עוה"ז שחק וא' אם לעוברי רצונו כך כו' כמ"ש במ"א וד"ל).
ובכ"ז יובן מ"ש כאן וידבר אלקים אל משה אני הוי' כו', דהנה כאשר יתבונן האדם היטב בבחי' ריבוי ההתחלקו' בצירופי' דאותיות ע"י שם אלקי' שהוא ל' רבים מטעם זה כנ"ל, בין בהשפעה הפנימי' מעולם התענוג הפשוט דאור א"ס בעולמות העליוני' לנשמות ומלאכים בג"ע ועוה"ב ברבוא רבבות מדריגות לאין שיעור כלל כמ"ש גדול ה' כו' בעיר אלקינו כו', ובין בהשפעה החיצוני' לעולמות התחתוני' עם השפע' רבוי חלקי ד"י ארמ"ע ודצח"מ דעשי' כנ"ל, הרי יתפעל האדם מזה בבחי' היראה הגדולה ועצומה בביטול הישות וגסות לגמרי מכל וכל באימה ופחד כו'. לפי שמבחי' אלקי' נמשך היראה כמ"ש סוף דבר78 כו' האלקי' ירא כו', ונק' ירא אלקי' כמו האלקי' אני ירא79 וכידוע, להיות כי ע"י התבוננו' זאת באה בלב האדם בחי' ביטול במציאו' דיר"ע מפני התפשטו' גדולתו ית' בעולמו' וד"ל. ואמנם הנה גם מסתעף מזה בחי' התפעלות האהבה והדביקות לימשך אחרי ה' בכל לב ונפש וכמ"ש ואהבת את ה' אלקיך80 כו', להיות שמתבונן בגדולתו העצמי' ממש שלפני הקו"ח כנ"ל שהוא ית' מקורא דכולא81 והוא עיקרא ושרשא דכולהו עלמין82 גם לעוה"ב (כמו שאו' אין זולתך לחיי העוה"ב כו') וכולא קמי' כלא ממש חשיב83, שהן בחי' אותיות לבד דאפי' העוה"ב עצמו ביו"ד נברא84 כו'. וזהו ואהבת את ה' אלקיך, פי' האהבה והדביקו' יהי' לשם הוי' אלקיך דוקא שהוא בחי' גדולתו העצמ[י]ת שאין לה
הערות
- 75. ת' עלמין דכסופין : נסמן לעיל פ' שמות כה, ד.
- 76. דקוב"ה אתא לאשתעשע : ראה זהר לך עז, א.
- 77. כשראה ר"ע : מכות כד, ב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטז ואילך.
- 78. סוף דבר : קהלת יב, יג.
- 79. האלקי' אני ירא : מקץ מב, יח.
- 80. ואהבת את ה' אלקיך : ואתחנן ו, ה.
- 81. מקורא דכולא : זהר בראשית לג, א.
- 82. עיקרא ושרשא דכולהו עלמין : זהר בהקדמה יא, ב.
- 83. וכולא קמי' כלא. . חשיב : נסמן לעיל פ' שמות לח, א.
- 84. העוה"ב. . ביו"ד נברא : מנחות כט, ב.
מכות כ״ד ב - הטקסט מספריא
בָּאֵשׁ, וְלֹא נִבְכֶּה?! אָמַר לָהֶן: לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, וּמָה לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ, לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת רָאוּ שׁוּעָל שֶׁיָּצָא מִבֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, וְעַכְשָׁיו שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ, וְלֹא נִבְכֶּה?!
אָמַר לָהֶן: לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, דִּכְתִיב: ״וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָה בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ״ – וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? אוּרִיָּה בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּזְכַרְיָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי! אֶלָּא: תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה.
בְּאוּרִיָּה כְּתִיב ״לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ״, בִּזְכַרְיָה כְּתִיב ״עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם״. עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה הָיִיתִי מִתְיָירֵא שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּים נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, עַכְשָׁיו שֶׁנִּתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה – בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּימֶת. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ.
הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מַכּוֹת
by fire, and shall we not weep? Rabbi Akiva said to them: That is why I am laughing. If for those who violate His will, the wicked, it is so and they are rewarded for the few good deeds they performed, for those who perform His will, all the more so will they be rewarded.
The Gemara relates another incident involving those Sages. On another occasion they were ascending to Jerusalem after the destruction of the Temple. When they arrived at Mount Scopus and saw the site of the Temple, they rent their garments in mourning, in keeping with halakhic practice. When they arrived at the Temple Mount, they saw a fox that emerged from the site of the Holy of Holies. They began weeping, and Rabbi Akiva was laughing. They said to him: For what reason are you laughing? Rabbi Akiva said to them: For what reason are you weeping? They said to him: This is the place concerning which it is written: “And the non-priest who approaches shall die” (Numbers 1:51), and now foxes walk in it; and shall we not weep?
Rabbi Akiva said to them: That is why I am laughing, as it is written, when God revealed the future to the prophet Isaiah: “And I will take to Me faithful witnesses to attest: Uriah the priest, and Zechariah the son of Jeberechiah” (Isaiah 8:2). Now what is the connection between Uriah and Zechariah? He clarifies the difficulty: Uriah prophesied during the First Temple period, and Zechariah prophesied during the Second Temple period, as he was among those who returned to Zion from Babylonia. Rather, the verse established that fulfillment of the prophecy of Zechariah is dependent on fulfillment of the prophecy of Uriah.
In the prophecy of Uriah it is written: “Therefore, for your sake Zion shall be plowed as a field, and Jerusalem shall become rubble, and the Temple Mount as the high places of a forest” (Micah 3:12), where foxes are found. There is a rabbinic tradition that this was prophesied by Uriah. In the prophecy of Zechariah it is written: “There shall yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Jerusalem” (Zechariah 8:4). Until the prophecy of Uriah with regard to the destruction of the city was fulfilled I was afraid that the prophecy of Zechariah would not be fulfilled, as the two prophecies are linked. Now that the prophecy of Uriah was fulfilled, it is evident that the prophecy of Zechariah remains valid. The Gemara adds: The Sages said to him, employing this formulation: Akiva, you have comforted us; Akiva, you have comforted us.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.