תקסג
מלאך ויוכל לו וע"כ בכה המלאך שיהא לו לבחי' כלי ויתחנן לו ולא רצה יעקב לקבלו מטעם הנ"ל וד"ל.
וזהו כי שרית עם אלקי' שהוא שם ב"ן המצמצם ועושה התחלקו' לג' אנשי' בכלל שהן מט"ט וס"נ כו' וע"כ כשיעקב השתרר עליו מצד שהי' בחי' גופא דאוריי' כי יעקב מלבר כנ"ל לכך נא' בו אשר פדה את אברהם דהיינו לעשו' בחי' שלימו' בחפירת הבאר הנ"ל והוא ע"י מדתו של יעקב שהוא בחי' הרחמנו' כמ"ש למעלה וד"ל.
כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם. פי' נדיבי עם, עם הוא בחי' מל' דאצי' כמאמר אין45 מלך בלא עם והוא מדת המלכו' שמלכותו46 בכל משלה ונדיבי עם היינו כמ"ש בת47 נדיב בתו של אברהם שנק' נדיב כי מבואר למעלה דהבונים לבחי' מל' הוא אברהם ויצחק שהן חג"ת ונה"י וזהו כמ"ש והוכן48 בחסד כסא דהיינו בהארה והשפעה מלבר שבאה מחסד זה דאברהם הוכן בנין המל' שנק' כסא והוא כמשל הנדיבו' באדם למטה שהוא ענף מעצמות החסד בלבד, וזהו בהתנד"ב ע"ם שמתנד"ב להיו' בחי' עם שהוא אין מלך בלא עם כנ"ל וכן ענין המתנדבי' בעם כו' וד"ל.
<רפד>
במחוקק במשענותם. הנה מחוקק49 זה משה דכתיב בי' כי50 שם חלקת מחוקק ספון וכידוע והוא בחי' יסוד אבא שנק' מחוקק דהיינו הדבר שבו חוקקי' ולא גוף החקיקה עצמה והענין הוא מבואר במ"א51 ע"פ אם בחוקותי תלכו שיש ב' חקיקו' א' להעביר החלודה מבחוץ והב' לעשו' חקיקת בית קיבול מבפנים כו' וביאור שרש הדברים הוא לפי שמשה הי' מבחי' כח52 מה דחכמה והוא בחי' ביטול וכמ"ש ונחנו53 מה וע"כ אנו מוצאי' שמשה54 קיבל התורה הרבה פרשיות בסקירה אחת ובבת א' ואח"כ חלק אותה לחלקי' ולמדה לבנ"י פרקי פרקי וכידוע לפי שבחי' הביטול הוא כלי המחזיק ברכה בלי שיעור וגבול כי ע"י בחי' הביטול בתכלית השפלות נעשה עי"ז בחי' בית קיבול בעומק ביותר כמשל חקיקת כלי כשחקוק בו בעומק עד שמגיע בעומק התהום יכול להתקבל בו עד אין שיעור כו' כך בחי' ביטול דמשה הי' עמוק כ"כ עד שהי' עניו55 מכל האדם אשר ע"פ האדמה לכך הי' מתקבל בו אור התורה כולה בבת א' ואח"כ הי' צריך לחלקה לחלקי' כדי ללמדה לבנ"י לפי שיעורם כו'
הערות
- 45. אין מלך בלא עם : ס' החיים פ' גאולה פ"ה. בחיי וישב לח, ל. עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. לעיל ע' תקנב.
- 46. שמלכותו בכל משלה : ראה תהלים קג, יט.
- 47. בת נדיב בתו של אברהם : שה"ש ז, ב. סוכה מט, ב.
- 48. והוכן בחסד כסא : ישעי' טז, ה.
- 49. מחוקק זה משה : ראה ב"ב טו, א. ביאוה"ז בשלח מד, סע"ד. סה"מ תקס"ד ע' קעו. ועוד.
- 50. כי שם חלקת מחוקק : ברכה לג, כא.
- 51. במ"א ע"פ אם בחוקותי תלכו : ראה לקו"ת בחוקותי מז, ג ואילך.
- 52. כח מה דחכמה : זח"ג לד, א.
- 53. ונחנו מה : ראה בשלח טז, ז. ח. וראה מאמרי אדה"א בראשית ע' כב.
- 54. שמשה קיבל התורה : אבות רפ"א.
- 55. עניו מכל האדם אשר ע"פ האדמה : בהעלותך יב, ג.
משנה אבות א׳ - הטקסט מספריא
משה קבל תורה מסיני. ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים. וזקנים לנביאים. ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים. הוו מתונים בדין. והעמידו תלמידים הרבה. ועשו סייג לתורה:
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס. אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב. שלא על מנת לקבל פרס. ויהי מורא שמים עליכם:
יוסי בן יועזר איש צרדה. ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים. והוי מתאבק בעפר רגליהם. והוי שותה בצמא את דבריהם:
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה. ויהיו עניים בני ביתך. ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו. קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה. גורם רעה לעצמו. ובוטל מדברי תורה. וסופו יורש גיהנום:
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר. עשה לך רב. וקנה לך חבר. והוי דן את כל האדם לכף זכות:
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע. ואל תתחבר לרשע. ואל תתיאש מן הפורענות:
יהודה בן טבאי. ושמעון בן שטח קבלו מהם. יהודה בן טבאי אומר. אל תעש עצמך כעורכי הדיינין. וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים. וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין:
שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים. והוי זהיר בדבריך. שמא מתוכם ילמדו לשקר:
שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר אהוב את המלאכה. ושנא את הרבנות. ואל תתודע לרשות:
אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם. שמא תחובו חובת גלות. ותגלו למקום מים הרעים. וישתו התלמידים הבאים אחריכם. וימותו. ונמצא שם שמים מתחלל:
הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום. ורודף שלום. אוהב את הבריות. ומקרבן לתורה:
הוא היה אומר נגד שמא. אבד שמיה. ודלא מוסיף יסיף ודלא יליף. קטלא חייב. ודישתמש בתגא חלף:
הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני. ואם לא עכשיו אימתי:
שמאי אומר עשה תורתך קבע. אמור מעט ועשה הרבה. והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:
רבן גמליאל אומר עשה לך רב. והסתלק מן הספק. ואל תרבה לעשר אומדות:
שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא:
רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם עומד. על הדין. ועל האמת. ועל השלום. שנאמר (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום. שפטו בשעריכם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

