שז

המזבח עץ

בס"ד, תורת אדמו"ר פ' אמור שנת תרל"ב

הנחה

המזבח עץ שלש אמות גובה כו' וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' כו', וארז"ל (מנחות צ"ז) פתח במזבח וסיים בשולחן כו' בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר כו' ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו. ולכאו' צ"ל האיך השוו רז"ל שולחן למזבח והאיך השולחן מכפר על האדם.

ויש להקדי' כלליות ענין נט"י ולמה התקינו דוקא על הידים, ולהבין זאת צ"ל תחלה מה דהובא בילקוט בשם תד"א כל האוכל בלא נט"י כאלו בא על אשת איש, ויש להבין מה ענין נט"י לא"א, הלא א"א לבד שהוא איסור דאורייתא הלא הוא ממיתות ב"ד, ואיסור נט"י הוא מדרבנן, כי שלמה תיקן לקדשי' שאמרז"ל (שבת דף ט"ו) שלמה תיקן לקדשים ואתו אינהו וגזרו אף לתרומה וגזרו על החולין מפני סרך תרומה. ומובן מזה שענין נט"י אינה דומה כלל לא"א, ואם משום דכתי' אורח חיים פן תפלס כו' חמורים דברי סופרים יותר כו', מ"מ עונשין של ד' מיתות ב"ד אינן אלא על איסור דאורייתא.

ולהבין זאת צריך להבין ענין נט"י שהובא בסידור של ר' יעקב קאפיל, או"א מלבישי' זרועות דאריך שמשם נמשך מי החסדים, וצריכי' להמשיך מי החסדים על הידים, שהמשכת מי החסדים צריך להמשיך ע"י או"א וחו"ב, וכמ"ש