רס
אך באמת י"ל שפליגי בפלוגתא שבין פי' הזהר והאריז"ל בענין קרי"ס5, שלפי' הזהר הי' הקריעה בי"ס בחי' מל' סופא דכל דרגין ועלו בי"ע לאצי', והאריז"ל פי' שע"י הקריעה במל' דאצי' בחי' י"ס סופא דכל דרגין נתגלה האצי' בבי"ע. וכמו"כ י"ל דפליגי הת"י ורש"י בקריעת הנהר דלע"ל כשיניף ידו על הנהר והכהו לשבעה נחלים, שלפי' הת"י יהיו ז' נחלים היינו שע"י הקריעה והבקיעה של הנהר הוא בחי' בינה דאצי'6 יתגלה בחי' ז"ת דעתיקא בז"א, ולכך פי' שיהי' ז' נחלין היינו ז' המשכות כנודע מענין מקור מעין נהר7, ונהר ונחל הם בחי' אחת וה"ז כפי' האריז"ל בקרי"ס. ורש"י ס"ל בהכאת הנהר דלע"ל כמו הזהר בקרי"ס שהעלי' היא מלמטלמ"ע שבי"ע עלו באצי' ולכן כמו בקרי"ס שנקרע הים לי"ב קרעים בכדי שכל שבט יעלה במסילתו כן בנהר דלע"ל יהי' הקריעה לז' גזרים בכדי שכאו"א יעלה במסילה בפ"ע. אך עדיין צ"ל לדברי שניהם למה קרי"ס הי' לי"ב גזרים נגד י"ב שבטים, ובהכאת הנהר דלע"ל יהי' לז' נחלים8 וא"כ איך יתעלו י"ב שבטים בז' מסילות ובע"כ יעלו יותר משבט אחד במסילה, ולפי"ז הי' די אם הי' נקרע לב' חצאין, ומהו מספר ז' נחלים דוקא ולא ד' שהי' כנגד ד' דגלים.
אך הענין יובן בהקדם הבנת הענין9 למה הי' צריך להיות קרי"ס ביצ"מ, שכל האותות והמופתים שהי' ביצ"מ הי' למען רבות מופתי, והכל הי' כדרך הנלחם בתכסיסי מלחמה, כמו שפי' רש"י שבתחלה מקלקל מימיו10 ונתן טעם לסדר היו"ד מכות, עד ששלחם פרעה ומיהר לשלחם כמ"ש ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם כי אמרו כולנו מתים, ולמה הי' צריך עוד לקרי"ס הלא כבר יצאו ממצרים, ואם מפני לברוח מפרעה הלא הי' אפשר באופן אחר, ואם מפני לנער מצרים בים הי' אפשר להמיתם ולבערם באופן אחר, ובפרט כי באותו צד שירדו בו עלו11, אשר מזה מובן שהצורך הוא רק שילכו ישראל ביבשה בתוך הים לאיזהו תועלת, והיינו בכדי שעי"ז
הערות
- 5. בפלוגתא שבין פי' הזהר והאריז"ל בענין קרי"ס : ראה סידור עם דא"ח רפט, ד ואילך. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' רנח ואילך. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' ריב ואילך. רנ ואילך. שער האמונה לאדהאמ"צ פנ"ד (פו, ב ואילך).
- 6. הקריעה והבקיעה של הנהר הוא בחי' בינה דאצי' : ראה בארוכה לקו"ת צו יז, א ואילך. ובכ"מ.
- 7. כנודע מענין מקור מעין נהר : ראה לקו"ת שה"ש לט, א-ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תריא ואילך. הנחות הר"פ ע' סו. אוה"ת פנחס ע' א'קנד. שה"ש (כרך ג) ע' תתקמז-ח. וראה גם סידור עם דא"ח קד, א.
- 8. קרי"ס. . לי"ב גזרים. . ובהכאת הנהר. . לז' נחלים : ראה גם לקו"ת צו יז, רע"א. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' רנד. וע' רסו. שער האמונה לאדהאמ"צ פג, סע"א.
- 9. אך הענין יובן בהקדם הבנת הענין : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה מאמרי אדה"ז פרשיות שם ע' רנה. וע' רסז. שער האמונה שם פג, ב ואילך.
- 10. כמו שפי' רש"י שבתחלה מקלקל מימיו : ראה פירש"י וארא ח, יז (אודות עשר המכות): ויש טעם בדבר באגדה בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו, בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם, כסדר מלכות כשצרה על עיר בתחלה מקלקל מעיינותיה, ואח"כ תוקעין עליהם ומריעין בשופרות ליראם ולבהלם, וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו', כדאי' במדרש רבי תנחומא.
- 11. כי באותו צד שירדו בו עלו : ראה תוד"ה כשם ערכין טו, א: שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא"כ היו ממהרים ללכת אל א"י, אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד כו' לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה.
רש"י על שמות ח׳:י״ז - הטקסט מספריא
משליח בך. מְגָרֶה בְךָ, וְכֵן "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים ל"ב), לְשׁוֹן שִׁסּוּי, אינציט"ר בְּלַעַז:
את הערב. כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם; וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר בָּאַגָּדָה בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה לָמָּה זוֹ וְלָמָּה זוֹ; בְּטַכְסִיסֵי מִלְחֲמוֹת מְלָכִים בָּא עֲלֵיהֶם, כְּסֵדֶר מַלְכוּת כְּשֶׁצָּרָה עַל עִיר, בַּתְּחִלָּה מְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין עֲלֵיהֶם וּמְרִיעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם, וְכֵן הַצְפַרְדְּעִים מְקַרְקְרִים וְהוֹמִים וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (פ' בא):
משליח בך means I WILL INCITE AGAINST THEE. Another example is. (Deuteronomy 32:24) “I will incite (אשלח) the tooth of beasts against them”, where it signifies letting loose an animal against a person; old French inciter. English to incite.
את הערב this means all kinds of wild beasts, serpents, and scorpions (a mixture [ערב] of noxious creatures) in a crowd (Exodus Rabbah 11:3) — these played havoc with them. There is a reason given in the Midrash in the case of each plague why this particular one and why that: God came against them with the tactics of warlike operations as carried out by kings in orderly sequence: a government (monarch) who is besieging a city first destroys its water supply, then they blow the trumpets and sound an alarm in order to terrify and dismay them — thus [their water supply was turned into blood], the frogs croaked and made a noise etc. - just as you will find it stated in the Midrash of Rabbi Tanchuma 2:3:4.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 3
- ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשכ"א סה"מ תרל"א ח"א ע' רס
- לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד סה"מ תרל"א ח"א ע' רס
- נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל סה"מ תרל"א ח"א ע' רס
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

