רס

אך באמת י"ל שפליגי בפלוגתא שבין פי' הזהר והאריז"ל בענין קרי"ס⁵, שלפי' הזהר הי' הקריעה בי"ס בחי' מל' סופא דכל דרגין ועלו בי"ע לאצי', והאריז"ל פי' שע"י הקריעה במל' דאצי' בחי' י"ס סופא דכל דרגין נתגלה האצי' בבי"ע. וכמו"כ י"ל דפליגי הת"י ורש"י בקריעת הנהר דלע"ל כשיניף ידו על הנהר והכהו לשבעה נחלים, שלפי' הת"י יהיו ז' נחלים היינו שע"י הקריעה והבקיעה של הנהר הוא בחי' בינה דאצי'⁶ יתגלה בחי' ז"ת דעתיקא בז"א, ולכך פי' שיהי' ז' נחלין היינו ז' המשכות כנודע מענין מקור מעין נהר⁷, ונהר ונחל הם בחי' אחת וה"ז כפי' האריז"ל בקרי"ס. ורש"י ס"ל בהכאת הנהר דלע"ל כמו הזהר בקרי"ס שהעלי' היא מלמטלמ"ע שבי"ע עלו באצי' ולכן כמו בקרי"ס שנקרע הים לי"ב קרעים בכדי שכל שבט יעלה במסילתו כן בנהר דלע"ל יהי' הקריעה לז' גזרים בכדי שכאו"א יעלה במסילה בפ"ע. אך עדיין צ"ל לדברי שניהם למה קרי"ס הי' לי"ב גזרים נגד י"ב שבטים, ובהכאת הנהר דלע"ל יהי' לז' נחלים⁸ וא"כ איך יתעלו י"ב שבטים בז' מסילות ובע"כ יעלו יותר משבט אחד במסילה, ולפי"ז הי' די אם הי' נקרע לב' חצאין, ומהו מספר ז' נחלים דוקא ולא ד' שהי' כנגד ד' דגלים.

אך הענין יובן בהקדם הבנת הענין⁹ למה הי' צריך להיות קרי"ס ביצ"מ, שכל האותות והמופתים שהי' ביצ"מ הי' למען רבות מופתי, והכל הי' כדרך הנלחם בתכסיסי מלחמה, כמו שפי' רש"י שבתחלה מקלקל מימיו¹⁰ ונתן טעם לסדר היו"ד מכות, עד ששלחם פרעה ומיהר לשלחם כמ"ש ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם כי אמרו כולנו מתים, ולמה הי' צריך עוד לקרי"ס הלא כבר יצאו ממצרים, ואם מפני לברוח מפרעה הלא הי' אפשר באופן אחר, ואם מפני לנער מצרים בים הי' אפשר להמיתם ולבערם באופן אחר, ובפרט כי באותו צד שירדו בו עלו¹¹, אשר מזה מובן שהצורך הוא רק שילכו ישראל ביבשה בתוך הים לאיזהו תועלת, והיינו בכדי שעי"ז