כא

הערות

1. טז. וכמה גדול כחה של צדקה וכמה גדול כוחן של גומלי חסדים. . בצל מי שאמר והיה העולם : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: לענין צדקה יש להעיר מענין והחמישית לפרעה. לענין בצל מי שאמר, יש להעיר מענין בצל אל היית וידעת, ל' ידע את. לענין חסד יש להעיר מענין כי חסד חפצתי ולא זבח, ולכן אברהם ע"י שתיקן שחרית שעיון תפלה בכלל גמ"ח, הוא יותר טוב מזבח. אך זהו ע"י הארץ, כי גם עכשיו והתפללו דרך ארצם דוקא. אך זה היה קודם מתן תורה, אבל ע"י מתן תורה כל העוסק בתורת עולה כו' גם בחוץ לארץ יכול לדבוק בשורש נשמתו, וגדול המצווה ועושה. וע"י צדקה ממשיכים בחי' והחמישית בחי' כתר, וכל המצות נקראו בשם צדקה, כי מצות המלך הם כלים להשראות האור מבחי' תרי"ג ארחין דגלגלתא בחי' רצון. וזהו ג"כ ענין ארץ ל' רצוא בנש"י שנק' ארץ חפץ. אך הכח הזה הוא מעשה אבות סימן לבנים, גם המתנה שלזרעך נתתי את הארץ בחי' ארץ העליונה, והכריתות ברית דמשה שגם בהיותם כו' לא מאסתים שיומשך המשכת אוא"ס ע"י תומ"צ ועבודה שבלב זו תפלה.
2. יז. וצ"ל מהו ענין ובני אדם בצל כנפיך יחסיון : בגוכי"ק נוסף כאן: אך הענין הוא כמ"ש טוב לחסות בהוי' מבטוח באדם [ואח"כ נרשם ע"ז: יתיר, כי אינו לכאן. — וכנראה שהי' בדעתו הק' לבאר זה, אך לפועל לא נרשם בגוכי"ק. וראה לקו"ת דרושים לשמע"צ צ, ד. צא, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רלז ואילך].
3. יח. והענין הוא דהנה ידוע אשר מל' דאצי' : בגוכי"ק נרשם כאן [ואח"כ נרשם ע"ז: אצ"ל]: ע' בביאור ע"פ ואני אראה בשונאי בסוף ספר תקס"ד .
4. 68. בביאור ע"פ ואני אראה. . בסוף ספר תקס"ד : מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רמה. ובתוס' הגהות באוה"ת לך לך תרעה, א ואילך. דרושים לשמע"צ ע' א'תתכח-ט. — והבא לקמן עד סוף הפיסקא מיוסד על ביאור הנ"ל.