תשנט
יפה שעה א' הג' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז)
ש"פ נצבים תר"ם לפ"ק (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז)
ש"פ נצבים
יפה שעה א'1 בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב2. ולכאו' צ"ל בסדר העבודה, איך יצדקו שניהם כיחד תשו' וגם מע"ט דהלא תשו' הוא על חטא ועון וא"כ אינו מע"ט. והענין דהנה כתי' אני לדודי ועלי תשוקתו3, וצ"ל אומרו עלי, והל"ל אלי כמ"ש בתחילת הפסוק אני לדודי, והנה אי' במדר' ד' תשוקות הן4 אין תשוקת אישה5 אלא לאיש כמ"ש ואל אישך תשוקתך6 אין תשוקת גשמים אלא להארץ כמ"ש פקדת הארץ ותשוקקי'7 אין תשוקת היצה"ר אלא לקין וחביריו כמ"ש ואליך תשוקתו8, אין תשוקת הקב"ה אלא על ישראל דכתי' אני לדודי ועלי תשוקתו, וצ"ל מה שייך תשוקה למעלה. דמ"ש אין תשוקת אישה אלא לאיש הוא תשוקת המקבל אל המשפיע דלזאת יקרא9 אישה כי מאיש לוקחה זאת דאש ה' מקבל מאש יו"ד10, ואין תשוקת הגשמים אלא לארץ הוא תשוקת המשפיע אל המקבל דמטרא בעלי
הערות
- 1. יפה שעה א' : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר הז' מהמשך יונתי (פי"ט-פכ"א ). שנדפס לעיל בחלק המאמרים [ושם הפתיחה: ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו]. ר"פ מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר זה נדפסו לפנ"ז. הנחה אחרת מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק ההנחות). ראה גם לקמן הנחה ד"ה ובחודש השביעי שגם היא נרשמה בשנת תרמ"ב ע"פ מהר"ן מוויליז .
- 2. יפה שעה א'. . עוה"ב : אבות פ"ד, מי"ז [ושם: העוה"ב ראה גם לעיל הנחה ד"ה זה הא'].
- 3. אני לדודי ועלי תשוקתו : שה"ש ז, יא. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בההמשך כאן ובהערה 435.
- 4. במדר' ד' תשוקות הן : ראה ב"ר פ"כ, ז. שהש"ר פ"ז, יא.
- 5. אישה : אוצ"ל: אשה.
- 6. ואל אישך תשוקתך : בראשית ג, טז.
- 7. פקדת הארץ ותשוקקי' : תהלים סה, י.
- 8. ואליך תשוקתו : בראשית ד, ז.
- 9. דלזאת יקרא אשה : שם ב, כג.
- 10. אשה. . מאיש. . דאש ה'. . מאש יו"ד : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בההמשך כאן הערות 444-445.
- א. חלק מפרק כא נכנס בדרוש ויובן ענין הטוב (ר"ה תרמ"א).
- ב. לע"ע לא נתברר מיהו מהר"ן מוויליז.
משנה אבות ד׳:י״ז - הטקסט מספריא
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
בראשית רבה כ׳:ז׳ - הטקסט מספריא
וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ (בראשית ג, טז), אַרְבַּע תְּשׁוּקוֹת הֵן, אֵין תְּשׁוּקָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶלָּא לְאִישָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ. אֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע אֶלָּא עַל קַיִן וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ז): וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ. אֵין תְּשׁוּקָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סה, י): פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ, וְאֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, יא): וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. דָּבָר אַחֵר, תְּשׁוּקָתוֹ, תַּשִּׁים אָנוּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ תַּשִּׁים אָנוּ מְקַוִּים לִתְשׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְיַחֲדִים שְׁמוֹ בְּכָל יוֹם. דָּבָר אַחֵר, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, הִיא אוֹמֶרֶת עוֹד אֵינִי נִזְקֶקֶת לְבַעֲלִי מֵעַתָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקָתֵךְ, תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקַת אִישֵׁךְ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמְרוּ לְפִי שֶׁרִפְרְפָה בְּלִבָּהּ לְפִיכָךְ תָּבִיא קָרְבָּן מְרוּפְרָף, שְׁתֵּי תֹרִים שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. (בראשית ג, טז): וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יָכוֹל מֶמְשָׁלָה מִכָּל צַד, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כד, ו): לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת מִשֶּׁל בֵּית טְבַרְיָנוּס שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְלִסְטִים אֶחָד, וְהָיָה בַּעֲלָהּ מְצַעֲרָהּ, שָׁמְעוּ חֲכָמִים וּבָאוּ אֶצְלָהּ לְהוֹכִיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּאתָה לִפְנֵי חֲכָמִים הוֹצִיאָה לִפְנֵיהֶם מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב וְנֵר שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבָּהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.