סג

ישראל, ועש"ז נק' ג"כ אבן ישראל327, וז"ע אבן שתיה328 שממנו הושתת העולם שכל תכלית הבריאה הוא בשביל זה כו' כמ"ש במ"א, והענין הוא שעיקר המכוון הוא להעלות האותיות והניצוצי' שנפלו בשבה"כ להעלותם שיעלו בבחי' הביטול לאלקות כו', וזהו שא' יעקב והאבן הזאת329 אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקי', ואבן זה לקח מאבני המקום330 דהנה נת' לעיל שאבנים הם בחי' אותיות כמ"ש לעיל במשל צירוף התיבות, ונק' עוד בשם אותיות שהאותיות הם בחי' דומם331 שהוא בחי' האחרונה, כן האותיות הם בחי' אחרונה מעשר כחות הנפש כו', ומאותיות שנבראו בהם שמו"א נשתלשלו כ"כ למטה עד שנעשה מהם חרן שזהו בחי' נחר גרוני332 היפך האותיות שבהם מתלבש הקול, שאז נשמעים האותיות בהברתם, משא"כ כשניחר הגרון אין נשמעי' האותיות כלל, שבנמשל ענין שמיעת האותיות זהו הוראה על בחי' גילוי האלקות שנמשך בהעולמות להיות בבחי' הביטול, ולהיפך העדר שמיעת האותיות זהו כשחיות האלקי עם היותו שמחי' ומהוה כמ"ש ואתה מחי' את כולם א"ת מחי' אלא מהוה333 <21>

עכ"ז הנה זהו בלבוש שק המעלים ומסתיר לגמרי, ע"ד שא' פרעה לי יאורי334 כו', וכאשר הלך יעקב חרנה335 בירר שם בירורי' ותחילת הבירור שלו הי' שלקח מאבני המקום נא' אבני לשון רבים והיינו שהאבנים להיותם במקום הפירוד לכן היו רבים, וכאשר העלה אותם עשה מריבוי האבנים אבן א' כמ"ש וישם אותה מצבה336 לשון יחיד, וכן אמר אח"כ והאבן הזאת לשון יחיד, והיינו שרומז על בחי' היו"ד דש' הוי' וכמ"ש בזהר אבנא למשקל בה דא יו"ד337, יו"ד הוא בחי' חכ'338 שהוא בחי' ביטול, שתמורת שהיו תחלה בבחי' הפירוד נעשו לאחדים ע"י בחי' הביטול שהאיר בהם ואז האיר בהם אוא"ס, וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה הטעם על השראת אוא"ס בחכ' לפי שהוא אחד האמת כו', אך הנה לא כל האבנים באפשר להעלותם לכן אמר ויקח מאבני המקום ולא כל אבני339 מטעם הנ"ל כי יש אותיות שא"א להעלותם כלל כ"א צריכי' לדחות אותם כו'.

הערות

  1. 327. אבן ישראל : ויחי מט, כד. וראה גם לקמן פט"ז ובהקיצור שם.
  2. 328. אבן שתיה : יומא נג, ב. נד, ב. ראה גם לקמן פט"ז.
  3. 329. והאבן הזאת : ויצא כח, כב.
  4. 330. ואבן זה לקח מאבני המקום : ויצא שם, יא.
  5. 331. שאבנים. . ונק'. . אותיות. . בחי' דומם : ראה תו"א ויצא כב, א. תו"ח שם קסד, סע"א ואילך.
  6. 332. חרן. . נחר גרוני : תהלים סט, ד. ראה תו"א ויצא כא, ג. כב, ב. תו"ח שם קסו, ב ובהערה 30.
  7. 333. ואתה מחי'. . אלא מהוה : נחמי' ט, ו. ראה שער היחוה"א פ"ב ובמ"מ, הגהות והע"ק שם. הערה בסה"מ תש"ד ע' 20.
  8. 334. לי יאורי : יחזקאל כט, ג.
  9. 335. הלך יעקב חרנה : ויצא כח, י.
  10. 336. וישם אותה מצבה : ויצא שם, יח.
  11. 337. אבנא למשקל בה דא יו"ד : זהר רע"מ ר"פ תשא. ראה ביאוה"ז שם נג, ב ואילך.
  12. 338. יו"ד. . חכ' : ראה זהר בראשית לא, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסד ובהנסמן לשם.
  13. 339. מאבני המקום ולא כל אבני : ראה גם תו"א ויצא כב, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.