ע

הסוכ"ע שלמעלה מהארה המתצמצמת בעולמות ה"ז כאלו עומדי' שם כו', ועכ"ז מזכירי' את השם אחר ג' תיבות דוקא, משא"כ אופנים מזכירים את השם אחר ב' תיבות לפי שהם מכסא עצמו, ומ"מ הם ברעש גדול כמשנ"ת במ"א²³ שזהו מפני העדר ההשגה שעי"ז נעשה הרעש גדול, ולכן הם הם הממשיכי' בחי' כבוד ה' ממקומו פי' ממקורו ושרשו ע"ד ממקומו הוא מוכרע כמ"ש מזה בד"ה ואולם חי אני ובהביאורי' שלא נדפסו ובהג"ה לשם²⁴, וע' בד"ה כי במקלי עברתי²⁵ בענין כ"י ב"מ ר"ת ברוך כבוד הוי' ממקומו, שזהו ע"י היותם מי בכים כו', וע' בד"ה אני דפ' ציצית²⁶ שמרעש נעשה שער בימין ושער בשמאל ע"ש, ואחר כל השבח הזה דאופנים עכ"ז בחי' נתיב זה הל"ב לא שזפתו עין איה שגם האומרים אי' מקום כבודו ג"כ אינם יודעים ממנו שיהי' מזה אצלם בחי' רעש מפני העדר השגתם, כי הרעש על העדר ההשגה צריך לידע עכ"פ שיש מה להשיג והם אינם משיגי', ומזה נעשה הרעש, אבל בנתיב זה אינו שייך גם שזיפת עין מין הנק' איה היא הראה והדיה שבס' דברים כמארז"ל בחולין²⁷ היא ראה דיה היא אי', ונק' ראה ע"ש שרואה למרחוק, ע"ד אמרתי אחכמה והיא רחוקה, וה"ז משל שגם ראיית השכל ע"ד ידיעת המציאות אינו ידוע לאותם האומרים אי' מקום כבודו (רק לנשמות שגבהה מעלתם ממלאכי' כנודע, וירדו להתלבש בגוף דוקא לברר נה"ב, נתגלה לנו ע"פ ס"י שיש ל"ב נ"ח).

והנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש, יש הוא ש"י עולמות, וצ"ל מ"ע מספר ש"י דוקא. אך הענין הוא שזהו נגד בחי' הל"א נתיבות דחכ' שכ"א כלול מעשר עולה מספר ש"י כו', ונודע כי ארז"ל שלשה הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב ולכן נא' ביעקב ויקרא לו אל, היינו בחי' ל"א נ"ח הנ"ל שזהו מעין עוה"ב שיהיו ש"י עולמות כו', ולכן פי' בזהר שאל הוא נהירא דחכמתא לפי שקאי על ל"א נ"ח כו' וה"ז הוא בדומה לו כבי' שקראו אל, ויעקב זכה לזה גם קודם מ"ת, והיינו ע"י קיום המצות שקיימו שעם היות ריחות היו כמ"ש במ"א²⁸ כו' עכ"ז מחסד ה' עליהם הטעימן מעין עכ"פ של העה"ב, ועד"ז יובן ענין ההולדה בדומה לו שע"י מ"ת בגשמיות דוקא, ע"ד שארז"ל עתידי' צדיקי' שיקראו ע"ש של הקב"ה, ופרש"י שיהי' שמם הוי', היינו בחי' הוי' בחכ' כו'.