ל
ציון במשפט תפדה
ציון במשפט תפדה* ושביה בצדקה. (ע' רבות משפטים פ"ל ובפ' עקב גבי ושמר כו' החסד) הנה כתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום פי' קאי על כל יום כי בכל יום* יהיו בעיניך כחדשים אך איך יבא לזה שיהי' כן ויובן בהקדים כי הנה תכלית ירידת הנשמות מלמעלה שהיו שם מקודם שי"ב כי המלאכים שנתהוו במעשה בראשית ברוח פיו ית' י"א* בשני וי"א בחמישי ועוף יעופף כו'
הערות
- *. ציון במשפט תפדה: מאמר זה וכן המאמר שלאחריו (הנחה אחרת) נדפס בקונטרס ציון במשפט תפדה (קה"ת תשט"ו) מכ"ק אדמו"ר הזקן. וז"ל כ"ק אדמו"ר זי"ע בהקדמה שם: ב"ה. בזה הננו מו"ל המאמר ציון במשפט תפדה, מכ"ק אדמו"ר הזקן. המאמר נמצא בביכל כת"י (מעתיק) המכיל "כ"ק, מגוף כתב יד אדמו"ר דלובאוויץ נבג"ם, מביחעל פערטיל והמה מאמרים דאדמו"ר הזקן נבג"ם בשנת תקע"א ובתחלת שנת תקע"ב. ומעט מזעיר מאשר הוסיף נעתקו בשנים שאח"כ" ורשום עליו: אור ליום ב' ערב ט' באב, וויטעפסק. מאמר זה נדפס בלקוטי תורה (זיטאמיר, תר"ח) עם הגהות מכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". בפ' דברים תרכ"א הוסיף עליו הגהות שהיו בכתובים עד עתה. בהוצאה זו באו: א) המאמר כמו שנדפס בלקוטי תורה. ב) ההגהות דשנת תרכ"א. ולהקל על הלומד — הוכנסו בפנים המאמר, אבל באותיות רש"י [בהוצאה זו באו הגהות אלו באותיות רגילות בתוך חצאי ריבוע]. ג) המאמר בנוסח שבא בביכל הנ"ל — (שהוא בלי הגהות הצ"צ ובכמה שינוים. וכנראה שהוא מ"מניח" אחר, ואפשר הנחת ה"צמח צדק" עצמו, כיון שהי' בכתי"ק שלו. בכל אופן זהו מעיד אשר נוסחא זו יש לסמוך עלי'). — ואשר בו מובנים יותר הענינים והקישור שלהם אשר במאמר זה. ע"כ בהקדמה שם. המראי מקומות הנדפסים להלן בשולי העמודים הם מכ"ק אדמו"ר זי"ע בקונטרס שם. ולהלן בהוספות הוספנו איזה מ"מ מהמו"ל. ההגהות שבמאמר זה (בלי פנים המאמר) נדפסו בהוצאה הקודמת של אוה"ת דברים בעמוד כח. מאמר זה נמצא בגוכתי"ק בכת"י 1056 רנט, א. ובכת"י 178 ט, א. 2137 שלח, א.
- *. בכל יום: ראה ספרי דברים ו, ו. ושם יא, יג. פרש"י שם. ערוך מע' פרוזדגמא בשם ילמדנו. רש"י שמות יט, א.
- *. י"א . . מיכאל: בראשית רבה ספ"ג. זהר ח"א מו, ב. — וראה ס' הבהיר אות כא-כב. זח"א מו, א.
רש"י על דברים י״א:י״ג - הטקסט מספריא
והיה אם שמע. וְהָיָה מוּסָב עַל הָאָמוּר לְמַעְלָה, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:
והיה אם שמע תשמעו. אִם שָׁמֹעַ בַּיָּשָׁן תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ, וְכֵן "אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח" (דברים ח') – אִם הִתְחַלְתָּ לִשְׁכֹּחַ סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח כֻּלָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּמְגִלָּה אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ:
מצוה אתכם היום. שֶׁיִּהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ שְׁמַעְתֶּם בּוֹ בַיּוֹם (ספרי):
לאהבה את ה'. שֶׁלֹּא תֹאמַר הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַב, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא (שם):
ולעבדו בכל לבבכם. עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹ הִיא תְפִלָּה, שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא" (דניאל ו'), וְכִי יֵשׁ פֻּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא עַל שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ וְגוֹ'"; וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהילים קמ"א) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ":
בכל לבבכם ובכל נפשכם. וַהֲלֹא כְּבָר הִזְהִיר "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו'), אֶלָּא אַזְהָרָה לַיָּחִיד, אַזְהָרָה לַצִּבּוּר (ספרי):
והיה אם שמע AND IT SHALL COME TO PASS IF YE WILL HEARKEN — The word והיה is to be connected with what is said above (v. 11): “it drinketh water of the rain of heaven”.
שמע תשמעו lit: AND IT WILL COME TO PASS IF HEARKENING YE WILL HEARKEN — If you hearken to the old (if you hear again what you have already learnt, i.e. if you repeatedly study the old lessons), you will hearken to the new (you will the more easily gain new knowledge) (Sukkah 46b; cf. Rashi on Exodus 19:5). Similar is the meaning of אם שכח תשכח (Deuteronomy 8:19): If you have begun to forget, your end will be that you will forget all of it. So, too, is written in a certain Scroll: If thou forgettest Me one day, I will forget thee two days (cf. Sifrei Devarim 48:8; Jerusalem Talmud end of Berakhot).
מצוה אתכם היום [MY COMMANDMENTS WHICH I] COMMAND YOU THIS DAY — This suggests that they should ever be to you as new commandments, as though you had heard them for the first time on that day (Sifrei Devarim 58).
לאהבה את ה׳ TO LOVE THE LORD — This means that you should not say: Well, I will learn, but in order that I may become rich, in order that I may obtain the title Rabbi, in order that I may receive a prize, — but whatever you do, do it out of love for God (Sifrei Devarim 41:23), and ultimately the honour which you desire will certainly come (Nedarim 62a).
ולעבדו בכל לבבכם AND TO SERVE HIM WITH ALL YOUR HEART — i.e. to serve Him with a service that is in the heart: that is prayer, for prayer is termed service (עבודה), as it is said, (Daniel 6:17) “Thy God whom thou servest continually”. But was there service (i.e. sacrificial service, the technical term for which is עבודה) in Babylon? But the term is used because he offered prayer there, as it is said, (Daniel 6:11) “Now his windows were open [in his upper chamber towards Jerusalem and he kneeled upon his knees three times a day and prayed]”. And so, too, it states in the case of David (Psalms 141:2): “Let my prayer be set forth as incense before Thee” (incense being part of the sacrificial service) (Sifrei Devarim 41:25-27).
בכל לבבכם ובכל נפשכם [TO LOVE THE LORD] WITH ALL YOUR HEART AND WITH ALL YOUR SOUL — But has it not already admonished us to love God, by the words (6:5) “[Thou shall love the Lord thy God] with all thy heart and with all thy soul”? But that was an admonition addressed to each and every individual (“with all thy heart”), whilst here it is an admonition addressed to them as a community (“with all your heart”) (Sifrei Devarim 41:29).
רש"י על שמות י״ט:א׳ - הטקסט מספריא
ביום הזה. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ; לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא בַּיּוֹם הַהוּא, מַהוּ בַּיּוֹם הַזֶּה? שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תוֹרָה חֲדָשִׁים עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נְתָנָם (ברכות ס"ג):
ביום הזה THE SAME (lit., this) DAY — on the day of the New Moon. (Mekhilta; Shabbat 86b). It ought not to write ביום הזה, but ביום ההוא, “on that day”; what, then, is the force of the words “on this day”? Since they refer to the day when the Israelites came to Sinai to receive the Torah they imply that the commands of the Torah should be to you each day as something new (not antiquated and something of which you have become tired), as though He had only given them to you for the first time on the day in question (Yalkut Shimoni on Torah 273; cf. Berakhot 63b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.