עח

חשוכא והדר נהורא ע"ד קליפה קדמה לפרי וכמו האדם נברא אחרון במע"ב אף שהוא עיקר המכוון אך ע"י הקרבנות בבהמ"ק מתגלה הפרי ואיך שהפרי הוא עיקר והקליפה טפל לו לכן הלילה הולך אחר היום, וזהו חכמת אדם תאיר פניו תאיר דוקא*, וע' בסידור בדרושי בהמ"ז ע"פ הזהר תרומה קנ"ג בענין פתח במזבח וסיים בשולחן איך הבירור שע"ג המזבח הוא הבירור שע"י חכמה לכן הוא מעלה עליונה יותר מהברור שע"י השולחן וע' עוד בסידור ד"ה הריעו לה' כל הארץ ומ"ש בענין ומעיין מבית ה' יצא שזהו למעלה מבחי' ונהר יוצא.

ומכ"ז יובן מעלת ענין חכמת זה סדר קדשים, ודעת זה סדר טהרות פרש"י דעת עדיף מחכמה, והקשה מהרש"א דהא קדושה עדיף מטהרה, אך כי ענין ודעת זהו ומלאה הארץ דעה את ה', וכתי' ולא ילמדו עוד איש את רעהו כו' כי כולם ידעו אותי כו', וזה א"א להיות כ"א ע"י ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו' ובפע"ח גבי תלמוד תורה כ' סדר נזיקין בנצח וקדשים הוד, וזהו ע"ד והנצח זו ירושלים וההוד זהו בהמ"ק בפ' הרואה מקום דנ"ח סע"א, וסדר טהרות יסוד כי דעת ת"ת ויסוד הכל א' קו האמצעי כו' והיינו שע"י יסוד נמשך מהדעת להיות ומלאה הארץ דיעה, וע' בלק"ת פ' ואתחנן סד"ה וידעת היום, דרוש הראשון, וזהו ע"י סדר טהרות, וע' אג"ה סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה כי טהרת טומאת מת זהו טהרת זמ"ל שמתו ונפלו למטה מטה מק"נ משא"כ ע"י הקרבנות רק בירור ק"נ כו' וכן ביוה"כ נאמר תטהרו, והיינו מי יתן טהור מטמא כו'. והנה ו' בחי' אלו שיתא סדרי משנה שהם אות ו' דשם זהו"ע הקו וחוט הנמשך בו"ק דז"א ע' מזה בבה"ז פ' וישלח ע"פ כי ישרים דרכי ה' והכלי לכל זה זהו רק יראת ה' אוצרו כמ"ש במד"ר פ' משפטים פ"ל, כי המל' נק' אשה יראת ה' היא תתהלל ובה דוקא נמשך האור זרוע לצדיק דזרעים ובה דוקא יש כח הצומח להצמיח מועדי התבואה וע"י נעשה החוסן ישועות כו' משא"כ בלא יראת ה' אין התבואה נזרע בשדה אשר ברכו ה' כ"א מקבלת מזה שדה דבחי' כי בשדה מצאה, ע' זהר פ' חיי דקכ"ב ע"א וכענין מ"ש במ"א בענין התיבה של נח שעי"ז דוקא הי' קיום העולם מבחי' שפע דנח איש צדיק וכמ"ש בזהר ר"פ נח דנ"ט ע"ב ורזא דא אוליפנא דהא נח אצטריך לתיבה לאתחברה בה, דהיינו שע"י חיבור זה אח"כ אתקיים העולם והוא עד"מ כמו הטפה מ"ד צ"ל נקלט ברחם הנוק' וע"י ששוהה שם ט' חדשים נשתנה המהות שיהי' מהטפה התהוות ולד ברמ"ח אברים, שהכח הזה יש דוקא ברחם הנוק' מחמת כי נעוץ סוב"ת וכמו שבארץ יש כח הצומח לחדש יש מאין וכמ"ש כ"ז ג"כ באג"ה ד"ה איהו וחיוהי, וכמו"כ יובן הנמשל למעלה כדי שמבחי' אור זרוע לצדיק יסוד דאצי' יומשך להאיר בבי"ע א"א כ"א ע"י שנתעכב

הערות

  1. *. בצד הגליון רשום בגוכתי"ק : ועוד בענין שהלילה הולך אחר היום ע"ד מ"ש בת"א ס"פ ויצא בד"ה וישכם לבן בבקר פי' לבן הוא בחי' לובן העליון בחי' עת"י לבושיה כתלג חיוור ושער רישיה כעמר נקי ואתערותא דיליה בבקר דאברהם בחינת חסד כו' ומזה נמשך הכח שיהי' נמשך האתעדל"ע ע"י אתעדל"ת, ולכן בבהמ"ק שנק' הר הטוב והלבנון שמלבין עוונותיהם של ישראל במד"ר ר"פ ויקרא, ע"כ מתחיל מבחי' יום דוקא וז"ש בקר ויודע ה' את אשר לו כו' ע' זח"ג ר"פ קרח דקע"ו ע"ב ובפ' ויקרא דכ"ב ב' ע"פ ברן יחד כל כוכבי בקר כו' ולכן בהתמיד היו עוסקים י"ג כהנים ע' בחיי פ' פנחס ע"פ את הכבש אחד תעשה בבקר כדי לעורר יג"מ הרחמים דע"ק בחי' וישכם לבן בבקר כו' ואז גם הלילה שאחרי היום היא הגבה למעלה ממדרגת הלילה שקודם היום ע"ד מ"ש בזח"ב פ' בא דל"ח ע"ב ע"פ הוא הלילה הזה, שגם הלילה היא בבחי' זה ע"י דאתחבר דכורא עמה וע' בת"א גבי דרושי פורים בד"ה ותוסף אסתר ועי' במד"ר פ' תצוה פל"ח ע"פ וזה הדבר, היינו ג"כ שהדבר יהי' בבחי' זה ע"ד ותקם את דברך כו' וזהו אתה כהן לעולם על דברתי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.