ר"ד אור ליום ועש"ק פ' ויגש, ו' טבת ה'תשי"ב.
בס"ד. ר"ד אור ליום ועש"ק פ' ויגש, ו' טבת ה'תשי"ב.
- לועד המסדר חזרת דא"ח, בחדרו הק' -
בלתי מוגה
[כ"ק אדמו"ר שליט"א הביע אי-שביעות רצונו מהדו"ח אודות חזרת דא"ח בבתי-כנסיות ביום הש"ק, באמרו, שברשימת שמות התלמידים שהולכים לחזור דא"ח, לא מופיעים שמותיהם של כו"כ מהתלמידים, ואמר1:]
יש למסור אל התלמידים המתרשלים ואינם הולכים לחזור חסידות בבתי-כנסיות - ובאם רוצים אפשר למסור את הדברים בשמי - שמבלי הבט על כל ה"תירוצים" (שהדבר קשה, שאין מספיק בתי-כנסיות, וכיו"ב), הרי הנהגה זו אינה סדר כלל, וצריכים לילך ולחזור חסידות בהבתי-כנסיות.
ולהוסיף ולהדגיש, שענין זה הוא (לא רק טובת הבעלי-בתים הנמצאים בהבתי-כנסיות, אלא) גם טובת התלמידים עצמם .
ולכן, גם אם אי אפשר לסדר שכל התלמידים יחזרו חסידות בבתי-כנסיות מפני שמספר הבתי-כנסיות שבסביבה אינו מספיק עבור כל התלמידים - כדאי ונכון שיחזרו חסידות ב"770", או בבנין הישיבה ("אין דעם בילדינג"), בפני קבוצה של תלמידים (ומה טוב - בפני תשעה תלמידים, כדי שיהיו יחדיו עשרה מישראל, בהתאם למארז"ל2 "כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה"), כך שבמשך יום הש"ק יוכלו כל התלמידים לחזור חסידות.
(כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:) ואי משום הא שמצינו לענין עירוב שיש לעשות "שיור" כדי שלא תשתכח תורת רשות הרבים3 - מספיק שיור מועט... ומלבד שיור מועט זה צריכים כל התלמידים לחזור חסידות.כמו כן יש לעורר את התלמידים ההולכים לחזור חסידות בבתי-כנסיות, שלא יחזרו מאמרים קשים (כפי ששמעתי שכמה מהם חוזרים מאמרים קשים), אלא מאמרים קלים, שנקל יותר להסבירם בשכל אנושי, ובפרט שצריכים להסבירם באופן שיתקבל גם בשכלם של הבעלי-בתים המתפללים בהבתי-כנסיות שבהם חוזרים המאמרים.
ובהתאם לכך, כדאי ונכון שהמשפיעים הממונים על לימוד החסידות יורו לתלמידים איזה מאמרים מתאימים יותר לחזרה בבתי-כנסיות, וגם יבחנו את אופן חזרת המאמרים ע"י התלמידים (כפי שכבר בקשתי למסור להם).
ובכל אופן, פרטים הנ"ל הם ענין טפל ביחס להענין העיקרי שבגללו נקראתם - לעורר ע"ד הצורך והנחיצות לפעול ולהשפיע על כאו"א מהתלמידים לילך ולחזור חסידות, כנ"ל.
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:)
"און אז איר וועט וועלן, וועט איר מצליח זיין און אויספירן".
------- * -------
הערות
- 1. ראה גם תורת מנחם - התוועדויות ח"א ע' 213 ואילך. ח"ג ע' 317. ע' 326. לקמן ע' 253 ואילך. ח"ה ע' 59 ואילך. ע' 100 ואילך. ועוד.
- 2. ברכות כא, ב. וש"נ.
- 3. ראה עירובין פ"ה מ"ו ובפרש"י והרע"ב. רמב"ם הל' עירובין פ"ה ה"כ-כא. שו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס שצב.
משנה עירובין ה׳:ו׳ - הטקסט מספריא
עיר של יחיד. ונעשית של רבים. מערבין את כולה. ושל רבים ונעשית של יחיד. אין מערבין את כולה. אלא אם כן עשה חוצה לה. כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורים. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר שלש חצרות של שני בתים:
משנה תורה, הלכות עירובין ה׳:כ׳ - הטקסט מספריא
אבל אם היתה של רבים ויש לה שני פתחים שהעם נכנסין בזה ויוצאין בזה אפילו נעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא מניחין ממנה מקום אחד אפילו בית אחד בחצר אחת ומשתתפין השאר. ויהיו אלו המשתתפין כולן מותרין בכל המדינה חוץ מאותו מקום ששיירו. ויהיו אותן הנשארים מותרין במקומן בשיתוף שעושין לעצמן אם היו הנשארים רבים ואסורין לטלטל בשאר כל המדינה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

