ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א

220

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הערבה⁷, כנאמר בירושלמי⁸: "רבי סימון מפקד לאילין דמחשבין (=ציוה לעורכי החישובים) יהבו דעתכון (=תנו דעתכם) דלא תעבדין (=שלא תקבעו) לא תקיעתא בשבת ולא ערבתא בשבתא (=לא תקיעה – ראש השנה – בשבת ולא ערבה בשבת), ואין אדחקתון (=ואם יש הכרח) עבדון תקיעתא ולא תעבדון ערבתא (=עשו את התקיעה ואל תעשו את הערבה)".

גם לאחר מכן, כאשר לא קדשו על־פי הראיה, וקביעת החדשים היא לפי החישובים, נקבעו הדברים כך שהושענא רבה אינו חל אף פעם בשבת⁹, ולפי מספר דעות בדברי הראשונים¹⁰ זוהי הסיבה לכלל "לא אד"ו ראש", כי אילו יחול ראש השנה ביום ראשון, יחול הושענא רבה בשבת. למרות, שלגבי שופר ולולב "לא¹¹ חיישינן, אף־על־פי שיום ראשון דאורייתא".

שואלים בעלי ה"תוספות"¹²: כיצד אפשר לומר כך, ש"איום ערבה שהוא זכר למקדש בעלמא (=בלבד) חיישינן, ואהני דאורייתא (=ולגבי מצוות אלו שהן מן התורה) לא חיישינן"? ומשיבים כל כך, ש"אין הכי נמי (=אמנם אכן) דהני דכתיבי בהדיא (=שלגבי המצוות הכתובות במפורש) לא אתי לפקפוקי בהו בשאר שנים (=לא יזלזלו בהן בשנים אחרות), אבל ערבה דרבנן אתי לפקפוקי בה", ובלשון ה"פרישה"¹³: "ומפני היראה שלא ישתכח מישראל מצוה זו שיהא קלה על האדם, עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה"¹⁴.

ג. שני אופנים בהבנת מצות ערבה

כל עניני התורה מדוייקים לחלוטין. ומובן, שמן העובדה שרק משום מצות ערבה מעברים את החודש כדי

הערות

7. סוכה מג, ב. וברש"י ותוס' שם ד"ה לא איקלע.
8. סוכה פ"ד סה"א – הובא בתוס' שם (בשינוי קצת).
9. תוס' שם. ר"ן (ד"ה ופרכינן תו) וריטב"א (ד"ה ופרקינן דלא איקלע) שם. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"א.
10. הראב"ד בהשגותיו הל' קדה"ח פ"ז ה"ז. תשב"ץ ח"א סקל"ה בשם הרס"ג. וראה גם מג"א ומחצית השקל (בשם הרשב"א) שם. ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 54 הערה 28. אנציקלופדי' תלמודית שם ס"ד.
11. ל' התוס' שם.
12. שם. וראה גם ריטב"א, ר"ן, ספר המכתם, ועוד – סוכה שם.
13. לטור או"ח ר"ס תכח.
14. ובקרבן העדה לירושלמי שם "ערבה דברי קבלה וצריכה חיזוק". ולכאורה אין כוונתו דברי קבלה כבכ"מ, דהרי המדובר לאחר זמן המקדש דהוי מנהג נביאים* (ולא הוי בגדר דברי קבלה). ולהעיר מספר הפרדס לרש"י (הוצאת עהרנרייך ע' קעו). ראבי"ה (הל' לולב סתרצ"ט) דערבה הלמ"מ וצריכה חיזוק. וראה רבינו מנוח שנסמן לעיל סוף הערה 5.
. ולהעיר מלשון הגמ' שם (מד, רע"ב) "כאן בגבולין". ובתויו"ט סוכה פ"ד מ"ג: דבגבולין אינה אלא מנהג נביאים אפילו בזמן הבית.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

אגרות קודש כרך ב סוכה מג, ב
אגרות קודש כרך ב שח סוכה מג, א
אגרות קודש כרך ב שצט סוכה מג, ב
לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
לקוטי שיחות כרך ז חג הפסח שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, א
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו מאותו ספר סוכה מג, א
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה ב מאותו ספר סוכה מג, ב
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד מאותו ספר סוכה מג, א
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, ב
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז סוכה מג, ב
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש סוכה מג:
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סוכה מג, ב