185
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אכן היה בפועל36 נתון לה' – יש לומר, שזאת משום שהקדוש־ברוך־הוא נענה לתפלתה ולבקשתה ונתן לה בן בדיוק כפי שבקשה37.
ודבר זה – לא זו בלבד שהוא להיפך מהנהגת הטבע שקבע הקדוש־ברוך־הוא בעולם, אלא הוא, כביכול, נעלה גם מההגבלות הקיימות על־פי התורה:
הרי ידוע38, ש"מלאך הממונה על ההריון... אומר לפניו (של הקדוש־ברוך־הוא) רבונו של עולם... גבור או חלש... ואילו רשע או צדיק לא קאמר", כי38 "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". ענין הבחירה, ה"רשות39 לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה...", הוא "עיקר40 גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה".
יוצא מכך, שתפלת חנה לא היתה רק41 על ענין הנוגד את הטבע אשר הטביע הקדוש־ברוך־הוא בעולמו, אלא על ענין החורג גם מההגבלות וההגדרות שקבע הקדוש־ברוך־הוא בתורתו וכעיקר גדול ועמוד בה.
ה. חלות הנזירות על ידי
תפלת האם – כיצד?
נושא זה קשור גם להלכה:
נאמר במשנה42: נזיר היה שמואל... שנאמר32 ומורה לא יעלה על ראשו, נאמר בשמשון43 ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר44, אף מורה האמורה בשמואל נזיר.
וכך פוסק גם הרמב"ם45 ש"שמואל הרמתי נזיר עולם היה".
וידועה השאלה46 המתעוררת על כך: כיצד יכלה הנזירות לחול על שמואל? לנדרה של חנה "ומורה לא יעלה על ראשו" אין כוח על־פי תורה לקבוע נזירות לשמואל: א) בשעת הנדר לא היה שמואל בעולם. ב) אף אילו היה בעולם, הרי "האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת את בנה בנזיר"47.
כבר הוסבר פעם בהרחבה48, שהנזירות חלה על שמואל על־ידי כך ששמואל עצמו קבל זאת על עצמו: כיון שבהיותו גדול לא זו בלבד שלא מחה על כך, אלא אף המשיך בהנהגה של נזירות, כפי שחינכה אותו חנה לפני כן,
הערות
- 36. וראה בהנסמן בהערה שלפנ"ז.
- 37. וכמ"ש גם בדברי עלי אל חנה (ש"א א, יז), "ואלקי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו".
- 38. נדה טז, ב.
- 39. ל' הרמב"ם הל' תשובה רפ"ה.
- 40. רמב"ם שם ה"ג.
- 41. להעיר מאהבת יהונתן להפטורת יום א' דר"ה ד"ה ויען עלי.
- 42. סוף נזיר.
- 32.
- 43. שופטים יג, ה.
- 44. ראה רש"י ותוס' נזיר שם.
- 45. הל' נזירות פ"ג הט"ז.
- 46. רד"ק ש"א שם, יא. ועוד.
- 47. נזיר כח, ב (במשנה) – הובא ברד"ק שם.
- 48. לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 72 ואילך ובהערות שם.
משנה תורה, הלכות תשובה ה׳ - הטקסט מספריא
רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו.הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא "פן ישלח ידו".
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע - אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה.הוא שירמיהו אמר: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: "מה יתאונן אדם חי" וגו' וחזר ואמר: הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה" וגו'.
ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה - בין טובים בין רעים.ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.
אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים - היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?".ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.לפיכך דנין אותו לפי מעשין: אם עשה טובה - מטיבין לו, ואם עשה רעה - מריעין לו. הוא שהנביא אומר: "מידכם היתה זאת" לכם, "גם המה בחרו בדרכיהם" ובענין זה אמר שלמה: "שמח בחור בילדותך... ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט", כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין.
שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה. ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שהוא יהיה צדיק - אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע - הרי לא ידע הדבר על בוריו?דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו.
משנה תורה, הלכות נזירות ג׳:ט״ז - הטקסט מספריא
שמואל הרמתי נזיר עולם היה לפיכך האומר הריני כשמואל הרמתי כבן חנה כבן אלקנה כמי ששסף את אגג בגלגל וכיוצא באלו הרי זה נזיר עולם ואין אומרין שמא לאיש אחר שמעשיו כאלה נתכוון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך טו ה'תשמא נזיר כח, א
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב מאותו ספר נזיר כח, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז נזיר כח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה נזיר כח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לד דין הנחת הפרשיות בתפילין ט נזיר כח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שמג דין קטן בשבת ב נזיר כח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמג דין קטן בשבת נזיר כח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לד דין הנחת הפרשיות בתפילין נזיר כח, ב

