173

זאת ועוד: במקום אחר⁹ נתבאר, כי שתי הפרשות "אתם נצבים" ו"וילך" הינן בעצם פרשה אחת, אלא שלפעמים בהכרח לחלק פרשה אחת זו לשתים; כדיוק לשון הרס"ג¹⁰: "ומהן (מנ"ג הפרשיות) פרשה המתחלקת לשתים ונקרא בשתי שבתות אם יש צורך בכך, והיא אתם נצבים הנחלקת בוילך משה"

[שלא כשאר הפרשות המצטרפות, המהוות בעצם פרשות נפרדות אלא ש"מצטרפות לפעמים שתים שתים"¹¹] –

ומכך מובן, כי גם "וילך משה" נכללת בברכתו של הקדוש־ברוך־הוא, להיותה חלק מ"פרשת אתם נצבים".

אמנם לאידך: מעצם העובדה שבשנים מסויימות מחלקים פרשה זו לשתים¹², כך שקוראים את "וילך משה" רק לאחר ראש השנה – והרי ברור לגמרי שגם באותם שנים לא חסר, חס ושלום, בברכתו של הקדוש־ברוך־הוא ב"שבת מברכים" של חודש תשרי – הכרחי לומר, כי: עיקר ברכתו של הקדוש־ברוך־הוא היא "פרשת אתם נצבים" עצמה, כלומר חלק הפרשה עד "וילך משה", אשר במנהג ישראל דוקא חלק זה נקרא "פרשת (אתם) נצבים", וכנדפס בחומשים; ואילו מה שגם "וילך משה" היא חלק מברכת הקדוש־ברוך־הוא, הינה ברכה כזו, שלפעמים יכולה להתבטא בפועל – בגילוי רק לאחר ראש השנה.

ב. עצם ברכת הקב"ה, וברכת ישראל הנעשית בכח זה

ויש לומר הביאור בזה:

בתורה הנ"ל מסיים: "ובכח זה (של ברכת הקדוש־ברוך־הוא) ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה". ויש לומר, שבזה מרומז ענין הברכה הקשור עם פרשת וילך:

עצם הענין של "הקדוש־ברוך־הוא בעצמו מברכו" – קשור (בעיקר) עם פרשת אתם נצבים הנקראת בכל שנה ושנה בשבת האחרונה של חודש אלול; והענין שברכת הקדוש־ברוך־הוא נותנת כח שבני ישראל יוכלו אחר כך לברך את החדשים י"א פעמים בשנה – קשור בעיקר עם וילך (משה).

ולכן וילך משה נקראת לפעמים לאחר ראש השנה¹³ – על אף שגם היא