137

דנחמתא – שבועת⁵⁴ הקדוש־ברוך־הוא להכניס את בני ישראל לארץ ישראל, ובכלל על הגאולה⁵⁵, זהו ענין שהקדוש־ברוך־הוא הבטיח, ויתירה מזו – קשר את עצמו כביכול בשבועה, ויתר על כן: על־ידי זה נעשה בחפצא של העולם – מכיוון שדיבורו של הקדוש־ברוך־הוא חשיב מעשה, אשר – מצד המציאות של העולם "נדרש" שבני ישראל ייכנסו לארץ ישראל, ושתבוא הגאולה האמיתית והשלימה על־ידי משיח צדקנו.

ולכן, כאשר רק בני ישראל יעשו תשובה הרי "מיד הן נגאלין"⁵⁶, ולא ייתכנו כל מניעות ועיכובים חס ושלום מצד משהו בעולם, שכן אדרבה – העולם דורש שתבוא הגאולה, ותבוא במהרה בימינו ממש.