113

הערות

1. 1. רפ"ט.
2. 2. יז, סע"א (כמצויין במפרשי הרמב"ם – רדב"ז, כס"מ וכו').
3. 3. בדק"ס שם הובאה גירסא מכ"י שמסיים "(תו לא חזו לי') זכותא". וכן הובא ברדב"ז וכס"מ שם. וראה לקמן הערה 16.
4. 4. ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות כד. ועוד.
5. 5. וי"ל דהרמב"ם למדו מלשון הגמרא גופא "ראו כולן לחובה", ולא "דנו" וכיו"ב, שמזה משמע שלא הי' זה אחר משא ומתן, כ"א ראו כלם לחובה, תיכף בתחילה. וראה הערה הבאה.
6. 6. ראה בספר "מלחמת מצוה" ("עשהו רבינו שלמה בן רבינו שמעון דוראן המכונה רשב"ץ בעהמ"ס התשב"ץ" – מהשער דפוס ווארשא, חש"ד) "אלא מיד כשעמד לפני העדה למשפט פתחו כולם ואמרו חייב אתה, הוא פטור. ותראה דיוק לשונם שלא אמרו סנהדרין שדנו כולם לחובה אלא שפתחו שמורה על תחלת הדבור (פתח דבריך יאיר – ל' הכתוב תהלים קיט, קל) כלומר תחלת דברך". ע"ש. ומסיים שם "וכך הם דברי הרמב"ם בהל' סנהדרין" (והרי הל' "פתחו כולם כו'" שמביא הוא ברמב"ם ולא בגמ'). ולפי פירושו נמצא*, שלא הי' כאן שום משא מתן, אלא זה הי' ראשית ותחלת אמירתם (וראה גם שו"ת בית יצחק או"ח סוף הספר השמטה לסי' נג). אבל במנ"ח מצוה עז (סק"ג) דאינו תלוי בפתיחה רק תלוי ביום הראשון אם היו כולם לחוב פטור ואם היו בתחילה כולם לחוב ואחר זה חזרו ולזכות בודאי נהרג. ע"ש. ולפי פירושו צ"ל דזה גופא קמ"ל הרמב"ם שתלוי הכל בפתיחה דיום ראשון (שזה אינו מפורש בגמ'). ובאמת שכן מפורש ביד רמה לסנהדרין שם דתלוי ביום ראשון (הובא לקמן הערה 17). וכן משמע מבאר הגולה למהר"ל בבאר השני (דלא תלוי באמירתם הראשונה אלא בדעתם והסכמתם בדין). וכן מוכח מדבש לפי להחיד"א מערכת ח אות כא (דמביא מהפוסקים "דדוקא אם כולם מטעם אחד אבל אם מטעמים חלוקים הו"ל רוב לחיובא", שאי"ז שייך לאמירת כולם חייב בפתיחת הדיון). – אלא שמלשון הרמב"ם משמע שלא מקרי זה גמר דין**. וראה לקמן בפנים. – ועצ"ע. – וראה לקמן הערה 28.
7. . ודוחק גדול לומר שכוונתו שמכיון שאמרו כן להחוטא (כלשונו שם "חייב אתה") א"כ הרי"ז היפך הדין דאין פותחין בדיני נפשות לחובה אלא לזכות (סנהדרין לב, א (במשנה). רמב"ם הל' סנהדרין פ"י ה"ז), וכפי שמשמע לכאו' גם מהמשך לשונו שם "אבל אם נשאו ונתנו בזכותו ופתחו לו לזכות ואמרו לו אל תירא כו'", כי פתיחה בזכות להחוטא אינה שייכת לנדו"ד (ראה מנ"ח שבפנים ההערה).