91

ה. "לעבור עליו בשני לאווין"

לכאורה, ניתן היה להסביר, שהדבר הוא בהתאם לדברי רש"י במספר מקומות³⁰, שהתורה מוסיפה לאו כדי "לעבור עליו בשני לאווין" וכדומה – וכך בעניננו, שבאכילת בשר בחלב עוברים על שני לאווין.

לפי זה ניתן היה להסביר גם את ההבדל בלשון רש"י: לגבי הדוגמא הראשונה אומר רש"י "ובא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל", ואילו לגבי "בישל בשר בחלב" הוא משנה ואומר "והזהיר כאן על אכילתו", ולא "ולמד כאן שאסור באכילה", וכדומה,

כי בענין "צרם אוזן בכור" איסור האכילה נלמד מכאן – "ובא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל", ואילו לגבי בשר בחלב, איסור אכילתו כבר ידוע לפני כן, מן הנאמר שלש פעמים "לא תבשל", וכאן מופיעים הדברים רק לצורך אזהרה – "והזהיר כאן על אכילתו".

אך תשובה זו אינה מספקת, כי³¹:

א) בכל זאת רש"י מדגיש כאן "והזהיר כאן על אכילתו", ומכך מובן, שהאזהרה היא "כאן" – ולא, שכאן

ב) ועוד ועיקר: כוונת רש"י בפירושו על "לא תאכל כל תועבה" היא, כדלעיל בסעיף א', להסביר שפסוק זה בא ללמדנו חידוש, דין חדש שאיננו מופיע במקום אחר. ואם כך, כיצד מתאים להביא לכך דוגמא מאיסור שבו אין פסוקנו מחדש כלל, אלא רק מוסיף לאו שני – "לעבור עליו בשני לאווין"?!

ו. "תעבתי לך" – מצד הגברא

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

רש"י מתכוון ליישב תמיהה המתעוררת על המילים "לא תאכל כל תועבה" כשלעצמן: כיון שמדובר כאן על דברים, שהתורה עצמה מתארת אותם כ"תועבה", בלי לפרט מה הם, כלומר, שכבר ידוע שהם תועבה³² – אין מובן, מדוע צריכה התורה להזהיר "לא תאכל כל תועבה": הרי דברים אלו הם "תועבה", ומובן שהם צריכים להיות "נתעבים" ואסור לאוכלם?

לפיכך צריך לומר, שכאן הכוונה היא לסוג מיוחד של "תועבה", אשר לולא הציווי "לא תאכל..." לא היינו יודעים שהדבר אסור באכילה, ורק על ידי האזהרה "לא תאכל כל תועבה" – כל סוג של "תועבה" – אנו לומדים שגם "תועבה" כזו אסורה באכילה.

ואת זאת מחדש רש"י מיד בתחילת פירושו "כל תועבה – כל שתעבתי