90

לבהמה מום נוסף, מתבטלת ה"תועבה" שנוצרה עקב הטלת מום באיסור?!

(ב) אף אם יימצא לכך הסבר, עדיין אין מובן: מדוע חשוב לציין בפשוטו של מקרא, אם איסור האכילה נשאר לתמיד, או רק עד ש"נולד בו מום אחר"? והרי פירוש רש"י איננו ספר הלכות, שצריך להבהיר ענין זה להלכה.

ד. השאלות על "בישל בשר בחלב"

בהמשך דבריו מביא רש"י דוגמא נוספת ל"דבר שתעבתי לך" – "בישל בשר בחלב הרי דבר שתעבתי לך והזהיר כאן על אכילתו".

ותמוה, כשאלת המפרשים²²: רש"י כבר פירש פעמיים²³, ש"בג' מקומות נכתב בתורה²⁴ (הציווי של "לא תבשל גדי בחלב אמו"), א' לאיסור אכילה וא' לאיסור הנאה וא' לאיסור בישול" – מדוע נדרש לאו נפרד על איסור אכילתו, כאשר הוא כבר אסור מן התורה מפני הלאו של "לא תאכל כל תועבה"?

המקור לדברי רש"י "בישל בשר בחלב..." הוא בגמרא²⁵ – "מנין לבשר בחלב שאסור באכילה, שנאמר לא תאכל כל תועבה" – אך שם ישנן שתי דעות – דעה אחת הלומדת זאת מ"לא תאכל כל תועבה", ודעה שניה²⁶ הלומדת זאת מכך שהאיסור "לא תבשל..." מופיע שלש פעמים. כיצד מקבל רש"י את שתי הדעות באופני הלימוד?

יש המפרשים²⁷, שהלאו "לא תאכל כל תועבה" אינו מחייב מלקות, כי זהו לאו שבכללות שאין לוקין עליו. לכן יש צורך בלאו מיוחד של "לא תבשל" לאיסור אכילת בשר בחלב.

אמנם, הסבר זה מתאים²⁸ ללימוד בדרך ההלכה, אך קשה לתרץ כך את כוונת רש"י בפירושו על התורה²⁹ – איננו מוצאים שרש"י מביא בפירושו על התורה את הכלל שאין לוקין על לאו שבכללות.