71
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
(כמשכן), אלא במעלה ההר".
ב. ההבדל בפרט זה מהמשכן – הלכה
משנה תורה לרמב"ם הוא ספר של "הלכות הלכות", ומובן, שתיאורו של הרמב"ם ש"המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר" אינו מופיע רק משום שכך היה מבנה הבית במציאות, משום שהמקדש נבנה על הר, אשר עולה בשיפוע, שלכן היה הכרחי8 לבנות את חלקי הבית בדירוג זה מעל זה – אלא9, זוהי הלכה10 ב"מקדש כולו"11, בשני הפרטים – בשלילה ובחיוב: ה"מקדש כולו" (א) חייב להיות לא במישור – "לא היה במישור", (ב) ו"אלא" הוא חייב להיות "במעלה ההר".
יותר מכך יש לומר: מדיוקו של הרמב"ם בלשונו "לא .. אלא" – ולא "המקדש כולו היה במעלה ההר ולא במישור" – מובן12, שאין זה פרט רק מלכתחלה, אלא שזהו תנאי לעיכובא13 (שאי אפשר בלעדיו).
אך יש להבין: כיון שהמקדש מהווה
הערות
- 8. נוסף על העיקר שאין זה הכרח גמור, שהרי כמו שמהלך עד סוף החיל בשווה וכל עזרת הנשים וכו' בשווה (ולא בשיפוע), כך יכול להיות משך כל המקדש כולו.
- 9. ראה קרית ספר כאן רפ"ו. וראה שם גם בפ"ה.
- 10. דאם נאמר שכוונת הרמב"ם בד' הלכות הראשונות בפ"ו היא – רק הקדמה לזה שמסיים בהלכה ה "נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע כו' ומפני זה עשו כותל שעל גבי שער זה נמוך כדי שיהא כהן כו'" (וכ"מ מפיה"מ להרמב"ם מדות פ"ב מ"ד וה') – לא הוצרך הרמב"ם להאריך כ"כ בד' הלכות הראשונות, כ"א לומר כמה גבוה עזרת נשים מן החיל; עזרת ישראל מעזרת נשים, וכו'. או שהי' מספיק רק מ"ש בה"ה.
- 11. וראה לעיל הערה 7.
- 12. להעיר מתוד"ה מתני' דלא (מנחות פג, ב).
- 13. וי"ל שתלוי בהנ"ל (הערה 7) בפי' "המקדש כולו", ואם "הכל בכתב גו'" קאי (גם) על כל (הפרטים) הר הבית (ראה הערה הבאה), ואם כל הפרטים שב"הכל בכתב גו'" הן למצוה או גם לעיכובא. ואכ"מ. וראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 453.
- . ראה יבמות ו, ב (הובא ברמב"ם כאן פ"ז ה"א. ע"ש): איזו היא מורא מקדש לא יכנס אדם בהר הבית כו'. וראה בכורים פ"א מ"ט דנק' בית ה"א. וברד"ק יחזקאל (מ, ה) שההר בכללו נקרא בית המקדש. וראה מאירי יבמות ז, ב דביאר המחלוקת דת"ק ור"י אם עזרת נשים בכלל מקדש (וטמא הנכנס חייב כרת) או לא הוי בכלל מקדש. וראה שם דיש פוסקים שאף עזרת נשים בכלל כרת כו'. ושם (בחלק הפסקים ו, א) דמצות מורא מקדש אינה אלא מפתח העזרה ולפנים כו' ומד"ס אף בהר הבית כן הוא מן התורה .. ואין קרוי מקדש. וראה שו"ת אבני נזר יו"ד ח"ב סתנ"א אות כ ואילך ואכ"מ.
משנה מדות ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כל הכתלים שהיו שם. היו גבוהים. חוץ מכותל המזרחי. שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם:
משנה ביכורים א׳:ט׳ - הטקסט מספריא
ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית. שנאמר (שמות כג, יט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך. מלמד שחייב באחריותם עד שיביא להר הבית. הרי שהביא ממין אחד וקרא. וחזר והביא ממין אחר. אינו קורא:
יבמות ז׳ ב - הטקסט מספריא
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא״. מָה חַטָּאת טְעוּנָה מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — אַף אָשָׁם טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.
וְאִי לָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא — הֲוָה אָמֵינָא: לְמַאי דִּנְפַק — נְפַק, וּלְמַאי דְּלָא נְפַק — לָא נְפַק. הָכָא נָמֵי, הֲוָה אָמֵינָא: אֵשֶׁת אָח דְּאִישְׁתְּרַא[י] — אִישְׁתְּרַאי, שְׁאָר עֲרָיוֹת — לָא.
אֶלָּא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֵּיתֵי בְּ״מָה מָצִינוּ״ מֵאֵשֶׁת אָח. מָה אֵשֶׁת אָח מִיַּיבְּמָה — אַף אֲחוֹת אִשָּׁה תִּתְיַיבֵּם.
מִי דָּמֵי? הָתָם חַד אִיסּוּרָא — הָכָא תְּרֵי אִיסּוּרֵי! מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי — אִישְׁתְּרִי.
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּאָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי אִישְׁתְּרִי — דְּתַנְיָא: מְצוֹרָע שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ בָּעֶרֶב הַפֶּסַח, וְרָאָה קֶרִי בּוֹ בַּיּוֹם, וְטָבַל, אָמְרוּ חֲכָמִים: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם אַחֵר נִכְנָס, זֶה — נִכְנָס.
מוּטָב שֶׁיָּבֹא עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת וְיִדְחֶה עֲשֵׂה שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ עֲשֵׂה לֵית בֵּיהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲמוֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה״. מַאי ״חָצֵר הַחֲדָשָׁה״? אָמַר (רַבִּי יוֹחָנָן): שֶׁחִדְּשׁוּ בָּהּ דְּבָרִים, וְאָמְרוּ: טְבוּל יוֹם לֹא יִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה.
וְאָמַר עוּלָּא: מַה טַּעַם? הוֹאִיל וְהוּתַּר לְצָרַעְתּוֹ — הוּתַּר לְקִרְויוֹ. מִי דָּמֵי לִדְעוּלָּא?
Therefore, the verse states: “As the sin-offering…so is the guilt-offering” (Leviticus 7:13), to teach that just as the sin-offering requires placement of the blood and sacrificial parts on the altar, so too, the leper’s guilt-offering requires placement of the blood and sacrificial parts on the altar.
The Gemara comments: And had the verse not explicitly restored this case of guilt-offering to its generalization, I would say: With regard to that which was excluded from the generalization as a novel ruling in this case, it was excluded, and with regard to that case which was not excluded, it was not excluded, and therefore the halakha would have been different in the various cases. Here, too, I would say: A brother’s wife who was permitted is permitted, whereas the other women with whom relations are forbidden were not permitted at all. Consequently, there is no proof from here that one might have thought that women with whom relations are forbidden are in fact permitted in levirate marriage.
§ Rather, the suggestion that other women with whom relations are usually forbidden might be permitted for levirate marriage was based on a different argument: It might enter your mind to say: Let this claim be derived by the hermeneutical principle of: What do we find with regard to, which is a principle of inductive reasoning involving a comparison between cases that include similar details. In other words, the halakha of all other women with whom relations are forbidden can be derived from that of a brother’s wife: Just as a brother’s wife enters levirate marriage, so too, a wife’s sister should enter into levirate marriage.
The Gemara wonders about this: Is it comparable? How can one case be derived from the other? There, in the case of a brother’s wife, only one prohibition has been permitted, the prohibition with regard to a brother’s wife, whereas here, we are dealing with two prohibitions, both a brother’s wife and a wife’s sister. The Gemara answers: It is nevertheless necessary to refute this suggestion, lest you say: Since it is permitted, it is permitted. In other words, as the Torah permitted a brother’s wife in levirate marriage despite the fact that she is ordinarily forbidden, she remains permitted even if the additional prohibition with regard to a wife’s sister applies to her.
And from where do you say that we state this reasoning of: Since it is permitted, it is permitted? As it is taught in a baraita: With regard to a leper whose eighth day, on which he becomes ritually pure from his leprosy and brings his last offerings to the Temple, occurs on the eve of Passover, and he experienced a seminal emission on that eighth day and then immersed in a ritual bath, the Sages said: Although any other individual who immersed himself that day for purification from his ritual impurity may not enter the Temple before sunset, this leper, who saw an emission of semen and immersed, may enter the Temple.
The baraita explains the reason for this exception. It is better that a positive mitzva that includes karet, i.e., bringing the Paschal lamb at the right time, comes and overrides a positive mitzva that does not include karet, i.e., not entering the Temple in a state of ritual impurity. If the leper does not become purified of his leprosy he may not sacrifice the Paschal lamb. And Rabbi Yoḥanan said: By Torah law there is not even the overriding of a positive mitzva in this case of one who immersed himself during the day entering the Temple.
Rabbi Yoḥanan explains his claim: As it is stated: “And Jehoshaphat stood in the congregation of Judah and Jerusalem, in the House of the Lord, before the new courtyard” (II Chronicles 20:5). What is the meaning of “the new courtyard”? Rabbi Yoḥanan said: This is referring to the place where they issued new matters and said that one who immersed himself that day may not enter the camp of the Levites, which in Jerusalem is the Temple Mount, despite the fact that by Torah law no such prohibition applies.
And with regard to this halakha itself, that a leper who experienced a seminal emission may nevertheless sacrifice offerings in the Temple, Ulla said: What is the reason that this is permitted to him? Since it is permitted for his leprosy, i.e., the Torah allowed him to enter the Temple Mount while still a leper to achieve full ritual purification, which requires that he sacrifice offerings, it is permitted with regard to his seminal emission as well. This shows that the tanna accepts the principle that as one prohibition is permitted, two prohibitions are likewise permitted. The Gemara rejects this argument: Is this assumption comparable to the case of Ulla?
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג מאותו ספר יבמות ו, א
- לקוטי שיחות כרך לז תוכן ומפתח מאותו ספר יבמות ו, א
- לקוטי שיחות כרך לז קדושים קדושים מאותו ספר יבמות ו, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ג מאותו ספר יבמות ו, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה א מאותו ספר יבמות ו, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז יבמות ו, ב
- תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"א יבמות ו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג יבמות ו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב יבמות ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיח דין המבשל בשבת ז יבמות ו, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון מ יבמות ו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט יבמות ו, א
- אגרות קודש כרך א מג מנחות פג, ב
- אגרות קודש כרך יז ו'תכא מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לד דברים שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב מנחות פג, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג מנחות פג, ב