71

שיחה א

א. "המקדש כולו לא היה במישור"

בהלכות בית הבחירה¹ אומר הרמב"ם "המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר (ובהמשך הוא מפרט את הדרגות השונות והעליות): כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה. ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות... ומהלך כל עזרת הנשים בשוה, ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות... ומהלך כל עזרת ישראל בשוה ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה... ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח... ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות... והאולם וההיכל כולו בשוה".

ההסבר לכך שהרמב"ם פותח בציון השלילה – "המקדש כולו לא היה במישור...", ואינו אומר רק את החיוב "המקדש כולו היה במעלה ההר", הוא:

הרי לדעת הרמב"ם קיום מצות עשה "ועשו לי מקדש"², בבניית בית המקדש, הוא המשך ל"משכן שעשה משה רבינו במדבר", כדבריו בתחלת הלכות בית הבחירה³, וכפי שהוא מפרט שם את ה"דברים" שבבנין הבית⁴:

"ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש קדשים, ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם, ושלשתן נקראין היכל, ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנה כעין קלעי החצר שהיו במדבר, וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה, והכל נקרא מקדש". ומפשטות לשונו מובן, שה"דברים" שהם "עיקר בבנין הבית" דומים למשכן⁵.

[וכן הוא אומר בהמשך הלכות בית הבחירה⁶ על "שלש המחנות" שהיו במדבר, שכך יש גם "כנגדן לדורות"].

ולפיכך ניתן היה לחשוב, שכשם שהמשכן כולו היה במישור, ללא הבדלי גובה בין החלקים השונים, כך היה גם במקדש,

ולכן פותח הרמב"ם בהדגשה "המקדש כולו⁷ לא היה במישור