55

התנינם כתיב" – ואין הוא מציין "חסר כתיב" –

כי⁴⁴ הענין של "התנינם כתיב" מפני ש"הרג את הנקבה" אינו מצביע על "חסרון" בבריאתו של הקדוש־ברוך־הוא, אלא להיפך, על ידי כך הובטח קיום העולם, ואף לגבי הנקבה עצמה, הרי "מלחה לצדיקים לעתיד לבוא"⁴⁵.

ח. ביאור על "לחת" רק כשמודגשת מעלה

לפי כל זה מובן בעניננו לגבי המילה "לחת":

כוונת רש"י איננה רק לפרש מדוע כתובה המילה "לחת" בכתיב חסר, בדיוק כפי שאין הוא מבאר במקומות אחרים חסר ויתר.

רש"י מסביר ענינים אלו רק כאשר התורה מדגישה על ידי כך מעלה מיוחדת בדבר – וזאת רק בפרשת תשא ובפרשתנו.

לעומת זאת, במקומות הקודמים בתורה, הן בפרשת משפטים (לפני פרשת תשא), והן בפרשת ואתחנן (לפני פרשתנו, עקב), שבהם אין התורה מתכוונת להדגיש את מעלת הלוחות, אין רש"י מבאר את כתיבת המילה "לחת" בכתיב חסר, כפי שיוסבר להלן.

ט. בפרשת תשא ובפרשתנו – תיאור מעלת הלוחות

בפרשת תשא⁴ נאמר "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו... שני לחת העדת לחת אבן כתובים באצבע אלקים" – מעלתם העצומה של הלוחות.

וכך, ועוד יותר מכך, בפרשתנו⁴⁶: "ויתן ה' אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלקים ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר מתוך האש...", ובהמשך לכך נאמר⁴⁷ "ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן ה' אלי את שני לחת האבנים לחות הברית" – כל זאת כהמשך לנאמר⁴⁸ "ובחרב הקצפתם .. בעלתי...", וכהכנה לענין של⁴⁹ "ויאמר .. קום רד .. ואפן וארד מן ההר... ושני לוחת הברית על שתי ידי וארא והנה חטאתם... ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם".

כלומר, כוונת משה היא לתאר את מעלתם העצומה והנפלאה של הלוחות, ולהדגיש שעל־אף זאת גרם חטאם של ישראל לשבירתם – "ואשברם