15
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הם "קיימים" במעשינו ועבודתנו74.
בעיני בשר אכן לא רואים זאת, אך צדיקים ונשיאי ישראל, להם יש עיניים מאירות, הם רואים בגלות עצמה (הן בירידה וחושך הגלות והן במעשינו ועבודתנו) את ענין הגאולה שבזה.
ט. משמעות ה"קצים" שגילו גדולי ישראל
על פי הנ"ל יש לבאר דבר תמוה בנוגע לענין הקצין.¦
הגמרא75 אומרת: "תיפח עצמן של מחשבי קצין" והרמב"ם מביא זאת בספרו – שהוא "הלכות הלכות" – בסופו76: "וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תיפח רוחם של מחשבי הקצים".
אבל לפועל מוצאים ריבוי קצים – נוסף על חז"ל בגמרא, גם מגדולי ישראל שלאחר זמן הש"ס בכל הדורות77, ונוסף על כל זה – הרמב"ם עצמו כותב קץ באגרת תימן78 שלו; ובדומה לכך בדורות שלאחר מכן, וידוע הקץ של אדמו"ר הזקן במאמר הידוע79 "ואת האלף ושבע מאות"80.
בפשטות מפרשים שהכוונה ב"תיפח עצמן של מחשבי קצין"81, הוא בהתאם להמשך דברי הגמרא "שהיו אומרים כיון שהגיע עת הקץ ולא בא שוב אינו בא"82. וכפי שהרמב"ם מסביר באיגרת תימן, שזה מביא כישלון ותקלה לעם, כי "שמא יטעו בראותם שבאו הקצים ולא בא", וזה ייגרום להעדר האמונה בביאת המשיח, "לפיכך התפללו עליהם חכמים שתיפח דעתם וישחת חשבונם"83.
מה שאין כן מה שגדולי ישראל גילו קצים, היה זה, אדרבה, לשם תכלית
הערות
- 74. ראה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 21 ואילך. חכ"ב [המתורגם] ס"ע 84 ואילך.
- 75. סנהדרין צז, ב.
- 76. הל' מלכים פי"ב סה"ב.
- 77. כמה מהם הובאו ונסמנו בהערות הרב מרגליות לשו"ת מן השמים (ירושלים תשי"ז) לסי' עב.
- 78. פרק ג' קרוב לסופו. וראה לקמן בפנים והערה 88.
- 79. ראה ס' השיחות תורת שלום ע' 237 (ובסה"מ פר"ת ע' שיט). המאמר נדפס במאמרי אדה"ז – פרשיות ח"א ע' תיט ואילך. וראה שם ע' תכג. וראה אוה"ת להצ"צ נ"ך ע' קפג.
- 80. ראה דברי כ"ק אדנ"ע בנוגע שנת תרס"ו (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר – בהוספות לסה"מ תרס"ו בסופן – קה"ת, תנש"א, ע' תרפח).
- 81. ראה פרש"י סנהדרין שם ד"ה ויפח הקץ: תיפח נפשו של מחשב הקץ שלא הי' לו לכזב ולומר שכיון שהגיע וכו'. והיינו, דמפרש ההמשך בגמ' "שהיו אומרים כו'" – אמחשבי קצים עצמם. והוא דלא כפירוש הרמב"ם דלקמן בפנים, דשאר העם יטעו בזה.
- 82. כ"ה בתרגום דאגרת תימן דר' נחום המערבי (וכן להלן). ובשאר התרגומים בכמה שינויים.
- 83. "שיכזיב השם מחשבתם ויפסיד הנהגתם" (תרגום אבן חסדאי) "להכשילם ולהפסיד הנהגתם" (אבן תיבון), ובשלשתם הוא בלשון תפלה. ובתרגום קאפח "ולפיכך קללום שיכזיב ה' את הבירור שלהם ויקלקל מועצותיהם".
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״ב - הטקסט מספריא
אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן.
אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו' ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וגו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה.
לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה.
ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
נשלמו הלכות מלכים והחבור כולו. ברוך שאמר והיה העולם בפרטו ובכללו.נגמר ספר ארבעה עשר והוא ספר שופטים. הלכותיו חמש, ופרקיו אחד ושמונים.* הלכות סנהדרין ששה ועשרים פרקים. * הלכות עדות שנים ועשרים פרקים. * הלכות ממרים שבעה פרקים. * הלכות אבל ארבעה עשר פרקים. * הלכות מלכים שנים עשר פרקים.כל הלכות הספר בכללו שלשה ושמונים, והפרקים תתקפ"ב. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.