191

שיחה א

א. "בודקים אותן... כל השנה"

בהלכות נדרים¹ מביא הרמב"ם, מן המשנה², את ההלכה לגבי נדרי קטן, ואלה דבריו:

"קטן בן שתים עשרה שנה ויום אחד וקטנה בת אחת עשרה שנה ויום אחד שנשבעו או נדרו .. בודקין אותן ושואלין אותן אם יודעין לשם מי נדרו .. נדריהן קיימים .. ואם לא ידעו, אין בנדריהם ובדבריהם כלום. וצריכין בדיקה כל השנה כולה שהוא שנת י"ב לקטנה ושנת י"ג לקטן". (כלומר³, קטנה – מתחילת שנת י"ב, בת י"א ויום אחד, עד להיותה בת י"ב ויום אחד. וקטן – מתחילת שנת י"ג, בן י"ב ויום אחד, עד להיותו בן י"ג ויום אחד).

ובהלכה שלאחר מכן הוא ממשיך ואומר: "כיצד? הרי שנדרו .. בתחילת שנה זו ושאלו אותן ונמצאו יודעין ונתקיים נדרן ונדרו נדר אחר אפילו בסוף שנה זו צריכין בדיקה ואחר כך יתקיים. ואין אומרין הואיל ונמצאו יודעין בתחילת השנה אין צריכין בדיקה, אלא בודקין אותן את כל השנה הזו כולה".

שואל בעל "כסף משנה"⁴: "איני יודע מאין לו זה, דבגמרא⁵ הכי אמרינן (=כך אומרים) .. בודקין כל י"ב למה לי? סלקא דעתך אמינא .. היכא דבדקנא ל' (יום) ולא ידעה להפלות אימא תו לא לבדוק, קא משמע לן. (=היה עולה על הדעת, שאם בדקוה שלשים יום ולא ידעה לשם מי נודרת, אין צורך לבודקה שוב, ובאה ההלכה להדגיש שיש לבודקה במשך כל השנה). ומשמע דטעמא משום דלא ידעה להפלות. הא אם ידעה להפלות לא צריך תו בדיקה". (=ומכך מובן, שהסיבה לחובת הבדיקה הנוספת היא משום שלא ידעה לשם מי נודרת, ואם ידעה, אין צורך לבודקה שוב). והוא מסיים: "ואפשר שרבינו היה גורס⁶ היכא דבדקנא ל' וידעה להפלות אימא תו לא לבדוק, קא משמע לן":

גם רדב"ז אומר "ונראה דגירסת רבינו היא וידע להפלות...", והוא מוסיף: "וזו גירסא נכונה, דאי לגירסת