188
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
להקריב תמידים אלו למחרת, כי מציאותו של הקרבן, או הממון עבורו, קיימים41.
לפי זה מובן בפשטות, שלגבי הרגלים אין מתעוררת אפילו המחשבה שאם לא הקריבו בפסח, יקריבו שתים בפסח הבא, וכן לגבי שבועות,
כי השקלים של כל שנה המיועדים לרכישת קרבנות ציבור של כל שנה ושנה שונים בכל שנה ושנה, כפי שכבר פירש רש"י לפני כן42 – "נתנו כל אחד מחצית השקל והן לקנות מהן קרבנות ציבור של כל שנה ושנה". ואם כך, אין סברא שאפשר להקריב קרבנות של שנה אחת בחג של שנה אחרת, ואפילו מצד מציאותו של הקרבן, שלא רק כהשלמת החובה והמצוה, כי השקלים של שנה זו אינם מיועדים כלל לקרבנות של השנה האחרת43.
י. שני אופנים בהשראת הקדושה
מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:
ידוע, שהשראת השכינה במקדש, ועל ידי כך בכל העולם כולו, היתה באמצעות הקרבנות44. ומובן, שכל סוג של קרבן קשור לאופן שונה של השראה, בהתאם למהות ולתנאים ולנתונים של כל קרבן וקרבן.
וכך גם הקרבנות שבפרשתנו נחלקים לשני סוגים: א) קרבן תמיד, שמובא תמיד בכל יום ויום, ב) מוספי שבת ראש חודש ורגלים, והם קשורים לשני אופנים כלליים של השראת הקדושה:
קרבנות מוספי השבת, ראש חודש ורגלים, מביאים לידי השראת הקדושה המשנה את ה"זמן" – בימים אלו מאירה קדושה בגלוי (קדושת שבת, ראש חודש ויום טוב) ההופכת את הזמן לזמן קדוש.
אך מכך שקדושה זו בימים אלו משנה זמן זה, מובן, שהיא מוגבלת, ולכן קשורה "השראה" זו דוקא ליום מסויים45.
הערות
- 41. להעיר מלשון הרמב"ם הל' תמידין ומוספין ספ"ח (מתמורה יד, א): ואינן חייבין להקריב השאר למחר או למועד אחר אלא כל קרבן צבור שעבר זמנו בטל קרבנו.
- 42. תשא ל, טו.
- 43. ע"ד ההלכה – ראה רמב"ם הלכות שקלים פ"ד הי"א.
- 44. ראה כוזרי מאמר ב' פכ"ו. סידור (עם דא"ח) לג, ב־ג. אוה"ת פרשתנו ע' א'עב ואילך (ובהנסמן שם). ויצא קפט, א. ובכ"מ. ולהעיר מלשון הרמב"ם ריש הלכות בית הבחירה: "מ"ע לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות כו' שנאמר ועשו לי מקדש". ולהעיר שלכמה גי' הביא הרמב"ם במנין המצות בריש ספר היד מ"ע כ גם סיום הכתוב "ושכנתי בתוכם" (ראה רמב"ם ספר המדע ירושלים תשכ"ד).
- 45. אע"פ ד"עת רצון שלמעלה .. וקדושת שבת ויו"ט הוא למעלה מגדר המקום והזמן" (שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת ס"א ס"ח), הרי זה ביחס להגבלה דמקום ודכניסת הזמן דלמטה (כמבואר שם). ואכ"מ.
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ח׳ - הטקסט מספריא
ביום חמשים מספירת העומר הוא חג השבועות והוא עצרת וביום הזה מקריבין מוסף כמו מוסף ראש חדש שני פרים ואיל ושבעה כבשים כולם עולות ושעיר חטאת ואלו הן הקרבנות האמורות בחומש הפקודים והם מוסף היום ועוד מביאין יתר על המוסף ביום הזה מנחה חדשה שתי הלחם ומקריבין עם הלחם פר ושני אילים ושבעה כבשים הכל עולות ושעיר חטאת ושני כבשים זבח שלמים ואלו הן הקרבנות האמורות בחומש ויקרא נמצא הקרב ביום זה יתר על שני התמידין שלשה פרים ושלשה אילים וארבעה עשר כבשים הכל עשרים בהמה עולות ושני שעירי חטאות נאכלים ושני כבשים שלמים נאכלים:
שתי הלחם אינן באין אלא מן הארץ ומן החדש שנאמר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' לא מצאו חדש יביאו מן העליה:
חטים שירדו בעבים יש בהם ספק אם אני קורא בהם ממושבותיכם או אינם ממושבותיכם לפיכך לא יביא ואם הביא כשר וכיצד היו עושין מביאין שלש סאין חטין חדשות ושפין אותן ובועטין בהם כדרך כל המנחות וטוחנין אותן סולת ומנפין מהן שני עשרונות מנופה בשתים עשרה נפה והשאר נפדה ונאכל לכל אדם וחייב בחלה ופטור מן המעשרות כמו שביארנו:
שתי הלחם שהן מן החדש צריכין לבוא עשרון מכל סאה ומחצה ומנפין אותן בשתים עשרה נפה ולחם הפנים שהוא בא מן הישן די לו באחת עשרה נפה והוא בא עשרון מכל סאה אבל העומר שהוא בא מן השעורים חדשות אינו בא מן המובחר אלא משלש סאין ובשלש עשרה נפה:
וכולם אם רבה במדת הסאין שבאין מהן או מיעט כשר:
ולוקחין שני העשרונות ולשין אותן אחת אחת ואופין אותן אחת אחת:
ולישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ככל המנחות:
ואין עשייתן דוחה יום טוב ואין צריך לומר שבת אלא אופין אותן מערב יום טוב שנאמר הוא לבדו יעשה לכם לכם ולא לגבוה:
היה ערב יום טוב שבת אופין אותן מערב שבת ונאכלות בשלישי לאפייתן שהוא יום טוב והרי מפורש בתורה שהם חמץ וכיצד עושה מביא שאור ממקום אחר ונותנו לתוך העשרון וממלא העשרון סולת ומחמצו באותו השאור:
ומרובעות הן אורך כל חלה שבעה טפחים ורחבה ארבעה טפחים וגובהה ארבע אצבעות:
כיצד הנפת הלחם עם שני כבשי השלמים מביא שני הכבשים ומניפם בעודן חיים שנאמר והניף אותם תנופה ואם הניף זה בפני עצמו וזה בפני עצמו יצא ואחר כך שוחטין אותן ומפשיט ולוקח חזה ושוק מכל אחד משניהם ומניחן בצד שתי הלחם ומניח שתי ידיו מלמטן ומניף הכל כאחד במזרח במקום כל התנופות מוליך ומביא מעלה ומוריד ואם הניפן אחד אחד יצא ואח"כ מקטיר אימורי שני הכבשים ושאר הבשר נאכל לכהנים וכן שתי החלות נוטל כהן גדול אחת מהן והשניה מתחלקת לכל המשמרות ושתיהן נאכלות אותו היום וחצי הלילה כבשר קדשי קדשים:
שחט שני כבשים על ארבע חלות אם אמר יקדשו שתים מתוך ארבע מושך שתים מהן ומניפן והשאר פודין אותן בפנים ונאכלין בחוץ כשאר החולין ואם לא התנה לא קדש הלחם:
שחט ארבעה כבשים על שתי חלות מושך שנים מהם וזורק דמן שלא לשמן ומניף השנים הנשארים הכשרים עם שתי הלחם:
שתי החלות מעכבות זו את זו ושני הכבשים מעכבין זה את זה מת אחד משניהם או ברח או נעשה טריפה יקח זוג לשני שחט אחד לשמו יקח לו זוג:
שתי הלחם מעכבים את הכבשים ושני הכבשים אינן מעכבים את הלחם ואם הונפו עם הכבשים מעכבין זה את זה ואם אבד הלחם יאבדו הכבשים ואם אבדו הכבשים יאבדו הלחם ויביאו לחם אחר וכבשים אחרים:
שתי הלחם הבאות בפני עצמן בלא כבשים כיצד עושין בהן יונפו ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה גזירה שמא ימצאו כבשים לשנה הבאה ויביאו לחם בלא כבשים הפר ושני האילים ושבעת הכבשים והשעיר הבאים ביום זה בגלל הלחם אינן מעכבין את הלחם ולא הלחם מעכבן:
שני פרים של מוסף היום ופר הבא בגלל הלחם אינן מעכבין זה את זה:
איל של מוסף היום ושני אילים הבאין בגלל הלחם אינן מעכבין (זה את זה) :
שבעה כבשים של מוסף היום ושבעה כבשים הבאים בגלל הלחם אינן מעכבין זה את זה ואם נשחטו כולן מעכבין זה את זה:
התמידין אינם מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין ולא המוספין מעכבין זה את זה ולא מנין העולות כולן מעכב כיצד הרי שלא מצאו אלא ששה כבשים מקריבין ששה אפילו לא מצאו אלא אחד מקריבין אותו בין בראשי חדשים בין בימי המועדות והשבתות ואינן חייבין להקריב השאר למחר או למועד אחר אלא כל קרבן צבור שעבר זמנו בטל קרבנו לא מצאו אלא שני כבשים אם יקריבו אותן למוסף היום אין להן תמידין למחר הרי הדבר שקול אם הקריבום למוסף היום הקריבו ואם רצו להניחם למחר לתמידין יניחו:
משנה תורה, הלכות שקלים ד׳:י״א - הטקסט מספריא
משיגיע ראש חדש ניסן אין מקריבין קרבנות צבור אלא מתרומה חדשה ואם לא באה החדשה לוקחין מן הישנה. לפיכך אם הגיע ראש חדש ניסן ויש עמהן בהמות לתמידים מתרומה ישנה פודין אותן ויוצאין לחולין אף על פי שהן תמימין ויפלו דמיהן לתרומה ישנה שמקיצין בה את המזבח. שתנאי בית דין הוא על כל הבהמות שלוקחין לתמידין שאם לא יהיו צריכין להן יצאו לחולין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'תקלה תמורה דף י"ד
- אגרות קודש כרך א קלב תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה ב מאותו ספר תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך ג שמיני שיחה א מאותו ספר תמורה יד, א
- לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א מאותו ספר תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א מאותו ספר תמורה יד, א
- לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א מאותו ספר תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב מאותו ספר תמורה יד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב תמורה יד, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג תמורה יד, א
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות תמורה יד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ תמורה יד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מט שיכול לומר קריאת שמע בעל פה א תמורה יד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח א תמורה יד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפד דין ההפטרה וברכותיה ד תמורה יד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלד דיני דליקה בשבת יב תמורה יד, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א תמורה יד, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ג תמורה יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלד דיני דליקה בשבת תמורה יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מט שיכול לומר קריאת שמע בעל פה תמורה יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח תמורה יד, א

